Volume 16

Page 4951

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דינור, אביגדור המאירי ועוד שהורשו לצאת מרוסיה בדרכם לא"י.

אחרי תלאות רבות הגיע ביום 11 לנובמבר 1921 לארץ ברשותו מטען של ששה רובים וכעשרים אקדוחים. מנהיגי קבוצתו היו: לישבסקי-יצחקי. יהודית ווסלניצקי, העו"ד קורוט ועוד.

הצטרף לגדוד העבודה המצרי לסלילת כביש החלוץ בבית הכרם בירושלים. בנמלי יפו וחיפה עבד כסבל מסוף שנת 1922 עד 1932. ואח"כ עד 1937 עבד בבנינים ברוממה בירושלים ובתל-אביב. בבלמונה עבד בחצוב.

משנת 1937 נתקבל כפקיד בעירית תל-אביב וכיום הוא מנהל מניף גביה (יחידת העסקים באגף הגבוה בעת''א).

בשנת 1932 (בחשון תרצ"ג) נשא לאשה את רחל בת חיים גרצנשטיין.

למד בביה''ס הגבוה לפועלים בת"א לכלכלה והיסטוריה.

חבר ההגנה בירושלים משנת 1922 ונמנה על מפקדי ההגנה משנת 1930 ועד להקמת המדינה בתל-אביב.

ממיסדי ארגון חברי ההגנה במחוז ת''א. מרכז הספר "ההגנה בתל-אביב" ומזכיר המערכת של הספר.

היה אחראי לביצוע הגיוס לצה''ל בת"א בהתחלת מלחמת השחרור.

בצה"ל, במלחמת השחרור שירת בדרגת סרן.

בשנות 1948-49 היה קצין העיר פתח-תקוה.

ממיסדי שכונת טרומפלדור בתל-אביב.

היה יו"ר וועד השופטים בארגון עובדי עירית תל-אביב.

חבר מועצת ארגון העובדים בעירית תל-אביב.

חבר מזכירות "קרן הגנה על שם ישראל שחורי וחבריו" ז"ל.

מאמרים: ב"שערים", "במינהל", "דבר", "ספר ההגנה בתל-אביב".

צאצאיו : דן צמחי, חמוטל צמחי.

עובדיה (אמיל) לחמן

נולד בברלין בשנת תרי"ג (1853).

לאביו צבי לחמן (משפחה עשירה ומיוחסת בברלין. היו מתבוללים).

אליעזר יעקב חאוואש מהעיירה מחלישוק היה משולח - לאסוף כספים לטובת ישיבות וחיזוק הדת ברוסיה, ביקר בברלין והתודע לצעיר לחמן והשפיע עליו ללמוד תורה ויראת שמים, עד שנהיה לאדוק קיצוני. אחיו של המשולח הנ"ל ששמו היה ר' יוסף חיים עבד כמנהל כללי במשפחת לחמן בהנהלת עסקיהם והוא היה מלמד את לחמן תורה.

בשנת תרס"א (1911) כשעקיבה ליברכט מפתחתקוה היה בברלין לימד אותו משניות.

לא נשא אשה ונשאר כל חייו ערירי.

בשנת תרמ"ב (1882) החל להתענין בארץ-ישראל, בהשפעתם של המשולח אליעזר יעקב חאוואש, הרב אריה ליב פרומקין ור' מאיר שמעון ליברכט.

ירש מאביו 3 מיליון מרק ונפרד מעסק אביו במסחרו.

בשנת תרמ"ג (1883) נתן להרב פרומקין הנ"ל עשרת אלפים מרק, ובסכום זה רכש עבורו 900 דונם בפתח-תקוה. והקים בשטח זה משק שמהכנסותיו יסדו בבנין הנחלה "תלמוד תורה" במטרה לחזק את הדת.

בשנת תר"ן (1890) הוקם הבנין בשטח הנחלה. למשק קראו "נחלת צבי", על שם אביו, וועד המושבה בימים ההם קרא את שם הרחוב שע"י המשק על שם אביו.

כעבור כמה שנים עברה הנהלת המשק לידי ר' משה בצלאל טודרסוביץ ז"ל (ראה כרך א', עמוד 412, אביו של חדהר).

בימים ההם התקיים בירושלים מוסד בשם "דגל תורה'', תפקידו היה לתמוך בתלמידי חכמים וישיבות. אחד מענפי ההכנסה היה ענין ההגרלות כמו שנהוג היה אז. ויהי היום, ומצבו הכספי של המוסד הורע. וכשאחד מבעלי ההגבלות זכה בסכום הגון, לא היה בקופת המוסד די כספים לשלם לזוכה. נמנו וגמרו: לעת עתה בתור עזרה ראשונה להוציא הגרלות חדשות ובזה ישלמו לזוכה את ההגרלה הראשונה. בכדי להיות בטוח שסכום הכסף יאסף, נשלח אחד מהגבאים לגרמניה לבקש ממר לחמן הלואה של עשרים אלף מרק. אחרי שמסר את מטרת בואו אמר לו מר לחמן: טוב יהודי, אתן לך את ההלואה, אבל מהו הבטחון שתתן לי? ענה לו: לי אין כל רכוש, אחתום לך שטר בשם המוסד. זה לא מספיק ענה לו מר לחמן, המוסד שלכם - היום חי ומחר חודל להתקיים. חשב השליח וקימט את מצחו ונפל על המצאה, ואמר: שמע נא אדוני לחמן, יש לי עצה: אתן לך שטר כתוב וחתום על חלקי לזכותך בעולם הבא למשך שנה אחת, והיה כשנשלם לך את החוב תחזיר לי את השטר. מצא חן בעיני לחמן ההצעה ונתן לו את ההלואה וקיבל שטר כתוב וחתום בפני עדים על חלקו בעולם הבא, חלפה שנה, המוסד "דגל תורה" התמוטט, את ההלואה לא שלמו, והיהודי נשאר בלא עולם הבא. בערב יום הכפורים אותה השנה, הופיע היהודי לפני מר לחמן בבית הכנסת לפני נעילה, נפל על פניו ומרר בבכי, איך אבוא לפני אל-עליון בתפילה ביום הכפורים, ולי אין שום חלק בעולם הבא... קם רעש והרב שהיה באותו מעמד התענין בדבר. ושמע ממר לחמן את השתלשלות המעשה. ועוד באותו מעמד הביא מר לחמן את השטר , קרע אותו לעיני חותמו והכל נגמר בכי טוב. (סיפור זה מפי המנוח עקיבא ליברכט. ראה כרך שני, עמוד 733).

נפטר בברלין (גרמניה), בשבט תרע"ג (1913).

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4951). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4951