Volume 16

Page 4952

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאה רפאלי (צנציפר)

נולדה בעיר נוול (רוסיה, פלד וויטבסק), בשנת 1901.

לאביה מנחם מנדל בן משה לייב ליין (חן) ולאמה חנה בת הרב איסר קליאצקין. (היה נצר למשפחה חבדי"ת ותיקה ומצאצאי הרב פרץ חן, מגדילי רבני חב"ד. אם-כי גדל בבית שמרני קיצוני, נטה מגיל צעיר לציונות וברבות הימים היה ראש ההסתדרות הציונית בעירו. דוד אמה היה ר' אליהו קלאיצקין, מרבני ירושלים הנודעים).

ב-1917, בגומרה את הגימנסיה, נסעה לפטרוגראד,

על-מנת להמשיך שם למודיה. השתלמה ברוקחות שבאקדמיה המדיצינית-הצבאית.

עוד בילדותי. נמשך ליבה לאמנות התיאטרלית. בגיל רך החלה להשתתף בהצגות של חובבי הבמה באידיש. כאשר הבמאי הנודע,א. גרנובסקי, פתח במוסקבה מטעם הרשות סטודיה דרמטית יהודית (1919,)

שבמרוצת הזמן הפכה לתיאטרון היהודי הקאמרי, נבחנה אצלו ונתקבלה לסטודיה עם עוד עשרים ושנים צעירים מבין שבעים וחמישה נבחנים.

אפקים חדשים נפתחו לפניה עם הצטרפותה לסטודיה בהנהלתו של גרונובסקי, האמן המעולה. בעצם לימודיה התיאטרוניים עזבה את הסטודיה, כי שיטתו של גרנובסקי בביום, שהצטיינה נשקידה על אפקטים ותנועות חיצוניים (גרנובסקי ייחם לתנועה חשיבות כביטוי אמנותי לא פחות מאשר אמנות-הדיבור), לא נראתה לה ולא היתה לפי רוחה. נבחנה ונתקבלה בסטודיה על שם שלום עליכם, בהדרכתו האמנותית של השחקן והבמאי של התיאטרון האמנותי המוסקבאי, אלכסיי דיקי, שאצלו למדה שנתיים. ביוני 1925 נאסרה באשמת הציונות, הואיל ודירתה, (ושל אחותה מרים ) שימשה מרכז לעבודת "צעירי ציון" ו"החלוץ" במחתרת. גורשה לאוראל לתקופה של שלש שנים. כעבור שנה ומחצית השנה של גירוש הורשתה לעזוב את ברית-המועצות ול

עלות לארץ ישראל, שאליה הגיעה בנובמבר 1926, בעוברה כל שלבי הדרך החלוצית וקשיי הקליטה.

באותה שנה נישאה לאריה רפאלי-צנציפר (ראה ערכו בכרך הזה).

עד צאתה לפנסיה עבדה במשך 31 שנה בקופתחולים בתל-אביב כרוקחת.

אי-ידיעת השפה העברית בראשית צעדיה בארץ ישראל מנעה ממנה אפשרות של פעולה אמנותית. ברוכשה ידיעה מספקת בעברית, פנתה לקריינות.

הופיעה כקריינית בנשפים אמנותיים וגם ברדיו. ערכה ערבי-קריאה ומשחק (של יחיד) בבל רחבי הארץ.

ב-1964 הופיעה בערבי-קריאה ומשחק בארצותהברית ובקנדה, כמו-כן ברדיו ניו-יורק ומונטריאול.

במוסקבה וכן בגירוש שברוסיה כתבה שירים, פרודיות על חיי המחתרת והם נפוצו במקומות הגירוש. בארץ פירסמה פיליטונים בירחוני קופתחולים "איתנים" ו"בינינו". (מ. ה.)

אפרים קישון (קישהוגט)

נולד בבודפסט (הונגריה), כ"ג אב תרפ"ד (23.8.1924).

לאביו דזי הופמן ולאמו אלישבע לבית שטיינר.

קבל חינוך מסורתי וכללי בהונגריה: גימגסיה, בית ספר גבוה לאומנות פלסטית ליד האוניברסיטה לתולדות האמנויות.

עבד כעתונאי - מחזאי.

בשנת 1949 עלה לארץ.

היה חבר ב"כפר החורש".

הקים מוסך לתיקון מכוניות בפרדס חנה.

היה עורך לילה של העתון ההונגרי "אוי קלט". כתב בעתונות: "אומר", "דבר" ובקביעות משנת 1952 ב"מעריב" (חד-גדיא).

בימוי מחזות וסרטים.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4952). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4952