התגייס לצבא התעופה האמריקאית שאז התארגנה. בצבא למד טיסה והנדסת מנועים אוירוניים וכן הנדסת מכונית. נתמנה לאחראי לבתי המלאכה בבית-הספר לתעופה בפלורידה. אחרי שלש שנים השתחרר מהצבא ונשאר בפלורידה עד שנת 1928. שם עסק בנכסי דלא ניידי ובחומרי בנין והצליח בעסקיו.
במשבר הגדול שפרץ בפלורידה הפסיד את כל הונו וחזר לניו-יורק. עבד שם בתור מנהל בית חרושת למכונות צינקוגרפיה, ומכונות צלום גדולות לעתונות שאז רק החלו להתפתח.
בשנת 1930 חזר לארץ ונכנס לעבוד בשותפות עם אביו ואחיו בבית החרושת "ק. הופמן ובניו" לעבודות ברזל ויציקה. המפעל התפתח ובשנת 1934 יסדו בית יציקה מודרני לתקופה ההיא.
אחרי מלחמת העולם השניה יסד יחד עם אחיו עסק יבוא של סחורות אינסטלציה ובנין.
בשנת 1955 הגדילו את בית היציקה שלהם ב"קרית אריה" ליד פתח-תקוה.
בשנת 1932 נתקבל לאח במיסדר הבונים החופשים של לשכת "ברקאי" בת"א.
בשנת 1952 היה בין מיסדי לשכת הבונים החופשים "ג'ורג' ואשינגטון" בת"א, לשכה דוברת אנגלית.
בשנת 1955 נבחר לנשיאה השלישי של לשכת "ג'ורג' ואשינגטון".
בשנת 1935 נשא לאשה את טובה בת הרי בוטבוניק (ילידת אמריקה. אחרי שנפטרה בשנת 1950 נשא בזיווג שני בשנת 1956 את חסיה בת פרידלנד, מינובה - ליטה).
צאצאיו מאשתו הראשונה: עליזה (בוגרת מכללת ברוקלין. ב. א.) אשת ארתור הכט (בניהם: עדו ואורי) ; דניאל (גמר לימודיו בארצות הברית בתור מהנדס מכונות "מעמס". חזר לארץ ונתקבל לעבודה במכון המים של המהנדס זרחין) , נשא לאשה את עדנה בת משה מיברג (ארכיטקטית). נולדו להם תאומות: גליה, ליורה.
טוביה כספין (כספי)
נולד בעיירה פרילוקי (רוסיה), בשנת תרנ"ז (2.11.1897).
לאביו זאב כספין (חנוני) ולאמו בתיה. חניך החדר.
כבן תשע נתיתם מאביו.
עד גיל 13 למד לימודי היהדות אצל מורה מיוחד ומפי אחיו הבכור משה אהרון (שהיה שו"ב תלמיד חכם).
אחר מכן נאלץ לצאת לעבודה ולעזור לאמו האלמנה בפרנסת הבית ווהמשיך ללמוד בערבים.
היה בקי בספרות היהדות ומצטיין בהקראות באסיפות ובמסיבות ציוניות. חובב ציון מנעוריו.
הצטרף בימי עלומיו לתנועת "צעירי ציון" ושימש במשך שנים חבר הועד.
בשנת 1917 נבחר כציר לועידת ציוני אוקראינה בקיוב. (ראה הספר "במאבק לגאולה" לאריה רפאלי-צנציפר עמוד 48).
כן נבחר כציר לועידה הציונית הגלילית ביקטרוניסלב באפריל 1917 (ראה הספר הנ"ל עמוד 49).
היה פעיל בעבודה ציונית וכתב מאמרים על נושאים ציוניים.
בשנת 1918 גויס לצבא האדום ובהיותו ציוני, ערק מהצבא והגיע לסימפרופל, ושם התאספה קבוצת צעירים ציונים-חלוצים, חברי "צעירי-ציון" וההגנה העצמית ויחד עם קבוצה זו, הוא מארגן את עליתם לארץ-ישראל.
לאחר תלאות מרובות, טלטולי-דרך ורעב, כשהם שטים בסירת מפרש קטנה, הגיעו לארץ בשנת 1920, וכבר בלילה הראשון יצא להגנה ולשמירה בחיפה. ומאז היה חבר ההגנה. מחיפה נדד בארץ ועבד במקומות שונים.
בשנת 1924 נשא לאשה את חנה בת איסר פישמן. היה מזכיר מועצת פועלי ירושלים. חבר להקת "אהל" בראשית דרכה.
היה פקיד במשרד האוצר.
שימש תקופה מסוימת כתבו של העתון האידי "פארווערטס" באמריקה.
בשנת 1954 התישב עם משפחתו בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב ושימש בתור מזכיר ועד השכונה במקום.
באוקטובר 1955 נפל למשכב ונפילותו של בנו סגן אריה (אריק) כספי הי"ד במלחמת סיני (ראה הערך בכרך זה) החמירה עוד יותר את מצב בריאותו.
בשנים האחרונות לחייו, העלה האב השכול על