Volume 17

Page 5099

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגה העולמית של "דרור הבונים".

בשנים 1936-39 היה אחד משני המזכירים הכלליים של המפלגה פועלי-ציון-צעירי-ציון.

בשנת 1938 נשא לאשה את הדסה בת מרדכי גולדנברג (היה משורר-מספר נודע בביסאראביה. כתב ביידיש ובעברית והשתתף גם ב"העולם" ו"התקופה").

באוקטובר 1939 עלה לארץ.

עד 1941 - מרצה על ספרות עברית מטעם ההמרכז לתרבות של ההסתדרות, אח"כ מזכיר קופת מלווה וחסכון.

משנת 1942 בעובדי ארכיון העבודה של ההסתדרות ובשנים האחרונות בהנהלתו.

בשנים 1947-48 בשליחות "הסוכנות היהודית" ו"החלוץ" ברומניה.

בשנים 1948-49 ראש המדור להסברה בכתב במחת"ר.

באוגוסט 1948 חזר במיוחד משליחותו ברומניה כדי להתגייס לצה"ל (שוחרר במרס 1949).

בשנים 1950-51 בשליחות לפריס מטעם "האיחוד העולמי", כעורך ראשי של העיתון היומי "דאס ווארט".

ראשית כתיבתו ביידיש ובעברית בעיתוני התנועה ברומניה ובפולין מ-1928 - ומאז בדברי פובליציסטיקה, ואח"כ בעיקר על ספרות : בעתונות, כתבי-עת, קובצים ומאספים עברים בארץ ומחוצה לה.

ממנהלי ועורכי המכון הממשלתי לתרגומים מספרות עברית ללועזית.

עורך "מאזנים" - ירחון "אגודת הסופרים העברים בישראל".

חבר ועדות שונות ועורך ספרים.

ספרים: "עולמם של בני הארץ" (1950); "יעקב פיכמן בשיר ובמסה" (תשי"ב).

אסיפות המסות על ספרות וסופרים: "ליד האבניים" (דמויות ובעיות בספרותנו, תשי"ט, זכה בפרס חולון); "פרי הארץ" (הוויות ויוצרים בספרותנו הצעירה. ספר זה זכה בפרס מלוא, 1966). ערך שתי החוברות של הירחון העברי: "תרבות" ו"נתיב" (בוקרשט, 1939); "בליל זה" (ילקוט משירי הזמן, תש"ה); "האנתולוגיה התנ"כית של צ.מ. רבינוביץ (א-ג, תשי"ד-תשכ"ג) ; סידרת ספרים של סופרים עבריים מבריסרביה (עם י. פיכמן וק.א. ברתיני. 10 ספרים בשנות 1946-52); "קוממיות" (עתון אגודת הסופרים ליום העצמאות עם .נ גורן ב-1952); סידרה אחת של הספריה המקורית של אגודת הסופרים (ששה ספרים עם ש. שלום ב-1954) ואת ירחון אגודת הסופרים, "מאזנים" (עם ישראל זמורה משלהי תשי"ז, מלבד משלהי תשי"ח עד שלהי תשכ"ג. מאז חבר המערכת עד תשכ"ד); "יומני" עם י. וייץ (א-ה, תשכ"ה); ערך עם ישראל כהן - אנתולוגיה של המסה העברית (באנגלית, 1966).

ערך (יחד עם א.ב. יפה) 2 סדרות של "ספריות

מקור" ("אגודת הסופרים" ו"מסדה") לשנים 19681969.

היה ציר הקונגרס השני למדעי היהדות בירושלים.

חבר הוועד המרכז של "אגודת הסופרים העברים".

יו"ר מכון לתרגום ספרות עברית (מספטמבר 1966).

חבר ההנהלה של "המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות" (אלול תשכ"ו, ספטמבר 1966).

בהנהלת "קרן למדן" (משנת 1954).

חבר ועד "בית ביאליק" (מ-1961).

חבר בוועדות שופטים: ל"פרס ישראל", "פרס ביאליק" ו"פרס ברנר".

מתשכ"ו חבר הנהלת המכון "גנזים".

כיום, מנהל ארכיון ומוזיאון תנועת העבודה.

יהושע זטלר

נולד בכפר-סבא, כ"ה תמוז תרע"ז (15.7.1917).

לאביו בן-ציון זטלר (ממייסדי כפר-סבא. ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו חנה בת אפרים שווארץ (שעלתה מאודיסה לארץ בגיל 16 ועבדה כפועלת בחקלאות).

בפרוץ פרעות מאי 1921 עברה המשפחה לפתחתקוה ושם למד בגן הילדים ובבית-הספר העממי. כאשר שוקמו הבתים ההרוסים חזרו לכפר-סבא. הבתים נבנו בפעם השלישית, כי נהרסו פעמיים במלחמה העולמית הראשונה (1917) ובפרעות 1921

(ראה פרטים מלאים בערך אביו בכרך זה).

המשיך ללמוד בבית-הספר במושבה, ואחר-כך היה נוסע יום-יום לתל-אביב (וחוזר למושבה) ללמוד בבית-הספר התיכון למסחר ברחוב גאולה.

בשנת 1931, והוא בן 14 הצטרף לנוער ב"הגנה" בכפר-סבא.

אחרי רצח ד"ר חיים ארלוזורוב ז"ל (ראה כרך חמישי, עמוד 2082) בתל-אביב, בליל שבת, כ"ג סיון תרצ"ג (17.6.1933) עבר ל"הגנה הלאומית" (או כפי שנקרא: אירגון ב', שהפך אחר-כך ל"אירגון

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5099). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5099