Volume 17

Page 5157

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שחקן חובב על הבמה (שיחק בימים ההם את "אוריאל אקוסטי!").

בשנת 1915 נשא לאשה את אלה (עלקה) בת אפרים לוי (מווארשה, ממשפחת העתונאי הידוע רוטשטיין בווארשה). נפטרה בפתח-תקוה, י"ג תמוז תרפ"ד (15.7.1924).

בשנת 1913 כשביקרה בארץ קבוצת תלמידים מגרמניה שהשתייכו לאירגון "בלוי-וייס", עזר לסדרם בארץ ואירח אותם בבתים שונים ודאג למחסורם. ביניהם היה אחיו של פרופ' מרכוס מת"א,

שחלה, ובביתה של גב' בלה אשת חיים (שארל) כהן-רייס (ראה כרך שלישי, עמוד 1502) דאגו לרפויו.

היה סוכן לרפואות, וסוכן האחים ליטוינסקי, שהיו הסוכנים הראשיים של "אסיאטיק פטרולאום קומפאני", שנקראה אח"כ חברת "של".

נפטר בפתח-תקוה, כ"ח תמוז תרפ"א (3.8.1921).

ירוחם לוין

נולד בביאליסטוק, א' אלול תרנ"ז (אוגוסט 1897). לאביו אליעזר לוין (יחזקאל דנין-סוכובולסקי, ממיסדי תל-אביב (ראה כרך א', עמוד 480), ואחיו צבי גדליהו סוכובולסקי (ראה כרך ראשון, עמוד 200) הם בני דודו, וכן בני קוזינה הפרופסורים אהרן ואפרים קצ'לסקי ובת קוזן אממה תלמי-לוין) ולאמו אסתר לאה בת משה-דן קליניצקי.

קיבל חינוך מסורתי ואצל מורים פרטיים - לימודי יהדות ולימודים כלליים.

היה מראשי "צעירי ציון" בביאליסטוק והסביבה.

היה חבר ועד חובבי שפת-עבר.

חבר ועד הקהילה בביאליסטוק. פעיל בקרן הקיימת לישראל.

מקורב לחוקר הירשברג וד"ר יוסף מוהליבר, בני עירו.

היה ממיסדי בתי-ספר "תרבות". היה מפיץ תרבות עברית בסביבה.

עבד ב"חלוץ" בקובנה ועבד גם ב"אידישע שטימע" בקובנה.

בסוף שנת 1921 עלה לארץ.

סיים בירושלים את הסמינר למורים בהנהלתו

של פרופ' דוד ילין (ראה כרך שני, עמוד 569).

היה עתונאי. פרסם הרבה מאמרים בעתונות חוץ-לארץ, בפולניה ובארצות הלטיניות. לתולדות ההתישבות ב"עמק יזרעאל" ועל תחיית ארץ ישראל.

לאחר שחזר ה' זלמן שזר (הנשיא הנוכחי) מאחת מנסיעותיו הראשונות בארצות הברית, סיפר בין השאר, כי נאמני ההסתדרות באמריקה הצפונית עוקבים בהתענינות מרובה ברשימותיו של ירוחם לוין ב"דבר", זה את עודד את לוין , שהיה נודד ברגל מישוב לישוב חקלאי בעמק-יזרעאל מחוסר תחבורה מתאימה בימים ההם, מקשיב לשיחת חברים בכינוסים שהיו תכופים בימים ההם בעמק יזרעאל או שואב את ידיעותיו מפגישה עם חברי ועד או חברים בודדים בישובים.

בהיותו שומר מסורת שמח במיוחד לעלית קבוצת "מחנה ישראל" של אגודת ישראל סמוך ל"גבעת המורה" בדרך לכפר תבור. הוא ראה בזה גיוון צבעי הקשת של ההתישבות העובדת ועודדם (הקבוצה הזאת התפזרה כעבור זמן).

שמח לראות בא"י את חלוצי ביאליסטוק והסביבה. אתם היה נפגש לעתים קרובות וגם פירסם מאמרים על יוצאי ביאליסטוק בעתון "דאס גייע לעבן" בביאליסטוק ובקבצי "ביאליסטאקער שטימע" בניו-יורק.

בערב ראש השנה תרצ"א פירסם מאמר ב"וואלקאוויסקער לעבך בשם "וואלקאוויסקער אין ארץישראל".

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5157). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5157