Volume 17

Page 5182

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במלחמת העולם הראשונה, בתור נתין רוסי עזר להרבה יהודים שנרדפו ע"י התורכים. כעבור זמן נעשה חיפוש בביתו ומצאו תעודות שהוא קשור עם התנועה הציונית והוחלט לגרשו מהארץ. לרגל מחלתו נדחה הגירוש.

בשנת תרמ"וו (1888) נשא לאשה את חנה אביגיל בת הרב יוסף קוקיא מירושלים (עמדה תמיד לעזרתו בגאולת קרקעות וידעה איך לקבל בביתם את המוכרים הערבים וכן היה סומך על עצותיה וידעה מכל פעולותיו).

שנים רבות עסק בגאולת קרקעות בעיר החדשה בירושלים ועוד. היה קשור עם גואלי הקרקעות: יהושע חנקין (ראה כרך שני, עמוד 752), חברת הכשרת הישוב (ע"י ד"ר ארתור רופין וד"ר יעקב טוהן) , הקהק"ל ועוד.

מ. מ. אוסישקין הציע לו להיות ציר לאחד הקונגרסים הציוניים.

שטחים נרחבים נגאלו בעזרתו בירושלים ובמושבות שונות.

בירושלים הקים בנינים גדולים שנתנו עבודה לפועלים יהודים רבים.

ממייסדי ומנהל בנין התלמוד תורה וישיבת "שארית ישראל" ובית כנסת בעיר העתיקה בירושלים.

היה שומר מסורת וחינך את צאצאיו בדרכיו. השתדל שילדיו ילמדו גם שפות בכדי שיוכלו לחיות עם השכנים ועם העולים מארצות שונות לעיר הקודש.

בספרו של אפרים כהן-רייס (ראה כרך שלישי, עמוד 1154) "מזכרונות איש ירושלים" (הוצאת ספרית הישוב ירושלים, תשכ"ז, מהדורה שניה) בעמוד 274 הוא כותב: "גם התלמוד תורה של הגרוג'ים היה כולו משלנו והיה מסודר על פי שיטתנו בהוראה. התקדמות ניכרת בהשתתפות העדה בתרומות לטובת המוסד הזה, ובראשה ישראל חכמישווילי, סוחר אמיד ואיש יקר. כל הלימודים נלמדו שם בעברית.

פרסם חוברת "שכונה חדשה" (באב תרס"ט), בה הוא מודיע שרכש שטח קרקע ומשטח זה הוא מקציב 50,000 אמוות ליסד שכונה למחוסרי אמצעים ובתשלומים קטנים. מטרתו היתה ליישב את העיר ירושלים דרומית-מערבית בדרך המובילה לחברון.

כל נצרך מצא בו תומך ועידוד.

נפטר בירושלים, י"ג ניסן תש"ד (6.4.1944).

צאצאיו: ויקטוריה (וידה) (ראה את הערך שלה בכרך זה) אשת המנוח ד"ר גבריאל ולירו (ראה את הערך שלו להלן) ; אסתר אשת חיים כ הן; יע קב (עו"ד, ז"ל) ; רחל אשת חגי מקוב , עו"ד (יליד רחובות) ; אפרים ז"ל.

ד"ר גבריאל ואלירו

נולד בירושלים בשנת תרמ"ו (12.5.1886). לאביו חיים אהרן ואלירו (בנקאי - בבנק הראשון שאביו יעקב יסד בירושלים. ראה כרך ראשון, עמוד 1215) ולאמו שמחה. קיבל חינוך מסורתי וכללי וגמר את בית הספר

האליאנס בירושלים. בגיל 16 נסע לפי המלצתו של ידיד אביו, אדמונד רוטשילד, למונפוליה בצרפת ושם קיבל תעודת בגרות. נתקבל באוניברסיטה בלוזן (בשווייץ) ושם סיים את לימודיו ברפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה (פנימית).

עבד בכמה בתי הולים גדולים בשווייץ.

בשנת 1924 חזר לארץ. עבד כרופא פרטי וגם כרופא בכמה בתי חולים בירושלים.

בשנת 1926 נשא לאשה את ויקטוריה (וידה) בת ישראל וחנה אביגיל חכמישווילי (ראה את הערך שלה ושל אביה בכרך זה).

יסד בירושלים מרכז לתרבות צרפתית ביחד עם המורה יוסף כהן.

עד יומו האחרון דאג למפעל זה.

בתור רופא הגיש עזרה לכל נצרך גם אם לא היה ביכולתו לשלם, ובאותן השנים לא היו מוסדות של קופת חולים וחברות בהם.

ממשלת המנדט התחשבה עם הצעותיו להתפתחות הארץ והיחסים בין היהודים והערבים, וגם הופיע כמה פעמים בפני ועדות החקירה השונות.

נפטר בירושלים, כ"ג טבת תשי"א (1.1.1951).

צאצאיו: מוריס יוסף (למד אקונומיה, פקיד בכיר בעירית לוס-אנג'לוס) ; שמחה חנה רולנד (רולי) אשת צבי עפרון (תעשיין); יחיאל אפרים (עוסק בהשקעות).

ד"ר אדם פעילן (פולק)

נולד בבריסק (ליטה) ה' שבט תר"ע (15.1.1910).

לאביו יעקב פולק ולאמו שרה הנה בת הרה"ג יצחק בורשטיין (רב ראשי באוסטרולענקא, מחבר

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5182). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5182