Volume 17

Page 5221

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שנים התייצב בפני מפקד חיל האויר, עבר קורס טיס נוסף בארץ וב-14 למרס 1949 זכה לקבל, יחד עם עוד שלושה טייסים אחרים, את כנפי הטייס, במיסדר הכנפיים הראשון של חיל האוויר הישראלי.

נשא לאשה את פנינה בת הרב יצחק אלטר.

נשלח לבריטניה כטייס הישראלי הראשון ל"הסבה" למטוסי סילון, וקיבל ציונים מצויינים.

חזר לארץ והתמנה למפקד טייסת "מוסטנגים".

במלחמת סיני (1956) שימש מפקד טייסת "אורגאן" והיה בין אלה שליוו את גדוד הצנחנים אל מעבר "המיתלה" בשעות המלחמה הראשונות.

במבצע "קדש" ביצע 12 גיחות קרב. תקף שיירת אספקה באל-עריש, הפציץ ב"ביר-גפגפה", סייע לכוחות הצנחנים ב"מיתלה", השתתף בהפצצת כוחות השריון המצרי בביר-גפגפה.

לאחר מבצע "קדש" מונה כמפקד בסיס מבצעי, יצא להשתלמות של קצינים בכירים בארצות הברית.

ב-1960 נתמנה לראש ענף המבצעים של ח.א.

ב-1962 נתמנה לראש מחלקת אויר.

באפריל 1966 קיבל את הפיקוד על ח"א.

באפריל 1967 הועלה לדרגת אלוף.

בפרוץ מלחמת "ששת הימים" ב-5 ביוני 1967, הספיק חיל האוויר במשך שלוש שעות להשמיד כ400 מטוסים במצרים, ירדן, סוריה ועירק, 22 שדות תעופה, והשתתף בהשמדת הצבא המצרי בסיני.

אחרי המלחמה נשלח לחו"ל לתעמולה במסגרת המגבית המאוחדת, ובעניני רכש.

צאצאיו: יוסף (יוסי), יובל, נורית.

שמעון קפלן

נולד ביפו בשנת תר"ן (10.9.1890).

לאביו ראובן קפלן (חקלאי בחדרה ולאמו שושנה (רוזה) בת מרדכי ואסתר פוזנר.

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

עבד במשרד זאב (וילהלם) גרוס (ראה כרך ראשון, עמודים 325-26. היה מהראשונים שנענה לקריאתו של ד"ר תיאודור הרצל. היה חלוץ הקומיסיונרים בארץ והקים משרדים שהיו הגדולים בארץ. טובי הקומיסיונרים בארץ היו תלמידיו-פקידיו).

שמעון היה בין עובדי המשרד ביפו יחד עם האחים מרדכי, מאיר ויעקב כספי (אז - זילברמן), רפאל ליפמן, דב גוטמן, רוזנפלד, א. דיסקין, יואב נוביק ועוד.

בסוף מלחמת העולם הראשונה יסד יחד עם ארבעת חבריו ממשרד גרוס הנ"ל את הפירמה: "כספי, דיסקין וקפלן", שהתפתחה לאחת הסוכנויות הגדולות בערי הארץ - לאימפורט, אכספורט וביטוח.

השותפים: מרדכי ויעקב כספי, שמעון קפלן ואלתר דיסקין.

נשא לאשה את רחל בת חיים מיכל מיכלין (מעסקני הישוב הישן, סופר. ראה את הערך שלו בכרך

הראשון, עמוד 376) ולאמה באדאנה בת ר' מיכל הכהן (מעורכי העתון העברי הראשון בארץ: "הלבנון" (שהגליון הראשון שלו הופיע בראש חודש אדר תרכ"ג (1863), בעריכתם של: יחיאל בריל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון היה מעורכי העתון "האריאל" ו"החבצלת" שהחל להופיע ב-כ' אלול תר"ל (1870), ע"י ישראל בק, מיכל הכהן וישראל דב פרומקין. זמן קיומו של "החבצלת" נמשך 41 שנה, עד שנת תרע"א (1911). בשנת תרכ"ט (1869) היה בין מיסדי שכונת "נחלת שבעה" ברחוב יפו בירושלים).

ביום 6 ליולי 1925 קודש כאח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" ביפו, חבריו היו אחים מנכבדי הערבים המושלמים והנוצרים ביפו. היות ושלט בשפה הערבית, ידע לקרבם בהקלות לירידת עולים בנמל יפו, בגאולת קרקעות וכו'.

היה גם אח פעיל בלשכת "יצחק ילין" - בני ברית.

הקים תעשיה לשטיחים ועוד.

נפטר בתל-אביב, ח' חשון תשכ"ז (22.10.1966).

צאצאיו: חנה אשת ליאופולד מינצר (בעל מלון "פארק" בתל-אביב) ; יורם שלוש (בן העסקן הידוע המנוח יוסף אליהו שלוש , ממיסדי ובוני העיר תלאביב, ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 386); אוריאל (רעיתו: תקוה בת יצחק בן-ישראל. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1424).

מירה שיפמנוביץ

נולדה בכפר טאקארנה על ידי מינסק (רוסיה הלבנה) ביום י"ט בניסן תר"ע (28.4.1910).

לאביה שרגא פייביש הורביץ (דור שלושה עשר לשל"ה הקדוש, רבי ישעיהו הורביץ זצ"ל, מחבר הספר "שני לוחוהת הברית") סוחר ובעל טחנת קמח, בוגר ישיבת "וולוז'ין", קיבל סמיכה לרבנות, בעל השכלה כללית. חובב ציון. עוד בשנת 1912 שלח את שני בניו אליעזר ז"ל ודוב ללמוד בגימנסיה העברית, "הרצליה". היה פעיל בעבודה הציונית במינסק) ול

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5221). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5221