Volume 17

Page 5241

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דות הועד שהיו קיימים ויזם הקמת מוסדות חדשים. גולת הכותרת של מפעל ועד העדה בעשר השנים האחרונות היתה הקמת ה"מתיבתא הגדולה - בית הראש"ל" - מפעל חינוכי להכשרת רבנים, מורים ורועים-רוחניים מקרב בני עדות המזרח בשביל הקהילות הספרדיות בארץ ובגולה. מפעל זה, שיוזמו היה נשיא ועד העדה מר אליהו אלישר, כולל בתוכו שלושה מוסדות חינוך : ישיבה תיכונית, בית מדרש לדיינים ומחלקה להכשרת רבנים. כן פותחה בתקופה זו קרן גמ"ל להלואות וקרן הסטיפנדיות.

ב-1950 חידש את עבודתה של החברה קדישא לעדת הספרדים שהופסקה עם פרוץ מלחמת הקוממיות בחורף תש"ח (1948).

לפי החלטת ועד העדה בנשיאותו של מר אליהו אלישר יצא ביולי 1950 לפריז לישיבת הועד המכין של הקונגרס הספרדי הראשון לאחר מלחמת העולם השניה שמטרתו היתה לארגן את הקהלות הספרדיות בעולם למען ביצור מדינת ישראל. הקונגרס נתכנס בפריז בנובמבר 1951 ובו הוכרז על הקמתה של הפדרציה הספרדית העולמית. בשנת 1954 ארגן את הקונגרס הספרדי העולמי השני שנתקיים בירושלים ושימש כחבר ההנהלה העולמית של הפדרציה ומזכיר כבוד שלה בארץ. לקראת הקונגרס השני הופיע הקובץ הראשון של "שבט ועם" בעריכתו ובעריכת מר יצחק עבאדי שהוקדש לבעיות קיבוץ ומיזוג גלויות. עד היום הופיעו 5 קבצים שהוקדשו לבעיות החברתיות של עולי ארצות המזרח ושילובם במערכת החיים בארץ. קבצים אלה תרמו תרומה נכבדה להארת הבעיות המעסיקות את הציבור הספרדי-מזרחי המהווה מזה שנים את מחצית האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל.

החל מ- 1961 משמש עורך הירחון "במערכה" היוצא לאור ע"י ועד העדה הספרדית, המוקדש רובו ככולו למאבק העדתי במדינת ישראל. מסביב לבימה זו מתרכזים טובי הפובליציסטים והסופרים ה עוסקים בשאלות האתניות במדינת ישראל.

בשנת 1967 החל ועד העדה להוציא בעריכתו סדרת חוברות על בעיות הפער. עד כה הופיעו שתי חוברות: "חובה עלינו למנוע גזענות במדינת היהודים" מאת אליהו אלישר ו"בקהל עם ועדה" מאת שלמה צמח.

באוגוסט 1959 ובאוגוסט 1966 השתתף בשני הכנסים של הקונגרס היהודי העולמי שנערכו, הראשון בשטוקהולם והשני בבריסל.

מתוך דאגה לגורל קהלות המזרח בגולה, ערך סיורים בקהלות הספרדיות והמזרחיות בעולם ע"מ ללמוד מקרוב את מצבן ובעיותיהן.

ב-1959 ערך ביקורים בקהלות תורכיה ופרס.

ב-1962 ביקור מקיף בארצות הברית ובעשר ארצות של אמריקה הדרומית.

ב-1965 ו-1966 ביקר בעשר קהלות ספרדיות באירופה והקדיש במיוחד תשומת לב לגורל יהדות צפון אפריקה שקבעה את מושבה בצרפת שנהפכה.

עקב הגירתם של 300 אלף יהודים מצפון אפריקה לקהילה היהודית הגדולה ביבשת אירופה, מחוץ לרוסיה.

באוקטובר 1966 יצא בלווית הרב הראשי לירושלים ר' אליהו פרדס ליוגוסלביה ע"מ לייצג את ועד העדה הספרדית בירושלים בחגיגות שנערכו בעיר סארייבו במלאת 400 שנה להיווסדה של הקהילה הספרדית בעיר הזאת.

בעקבות הביקורים האלה פרסם סדרת מאמרים ומחקרים על הקהלות הספרדיות שבהן ביקר.

משה צבי סגל

(ראה כרך י"ג, עמוד 4250)

במלחמת העולם תרע"ד (1914) הכרת יהודים מליטה ופולין, פליטי המלחמה; התחלת התעניינות באמונות ודעות; שקידה במפרשי התנ"ך הקלסיים של ימי הבינים ; בספרות המחשבה ובשירה של חכמי ישראל; ארגון תלמידי כמה "חדרים" למלחמה נגד חוליגנים צעירים שנהגו לפגוע בהם, בקרבות של מקלות, אבנים והתגוששות אגרופים.

בתרע"ז (1917) המהפכה, שלטון דמוקרטי של קרנסקי . כניסה לעול מצוות; לימוד התלמוד בישיבת "מיר", שגלתה לפולטבה ; השפעת המוסר ; התרשמות עמוקה מאישיותו של ר' ירוחם הידוע ז"ל; התרשמות מאישיותו ומתורתו של הגאון ר' ארצ'יק (אהרון) בקשט ז"ל הרב משאדווא; התעוררות השאיפה לעליה לאר"י; מיסד אגודת נוער בשם "תקות ישראל" בעזרת צעיר שחזר מא"י, נפומיאשצי שמו.

בתרע"ח-ט (1918-19) (המהפכה הבולשביסטית), תמורות רבות; בשלטון, בחברה הכללית, בחיי הקהילה היהודית, פוגרומים ע"י קומוניסטים, אנרכיסטים, "הלבנים" (נאמני המונרכיה), אוקראינים ועוד. השתתפות בסיורים ופעולות הגנה עצמית, תחת פקודתו של בחור אחד בשם גוטמן.

בתר"פ (1920) - הצטרפות לישיבת מחתרת "תומכי תמימים" (חב"ד) במרתף ביהכנ"ס בקור חולים ; לימוד גמרא ו"נושאי כלים"; תניא וחסידות חב"ד; התרשמות מיוחדת מהחסיד ר' פנחס שרייבר, מאישיותו ומתורת החסידות שהיה חוזר ברבים במנין של "הקהלה"; השתתפות בפעולות הצלת ילדים ממוסדות החינוך הקומוניסטיים (ה"לנינצים"), לשם כך עסקו ב"ייצור" תעודות זהות, להעלים את המצילים והניצולים ע"י שינוי השם והפרטים האישיים.

בתרפ"א (1921) - מאסר הבחורים מישיבות המחתרת שנתפסו בשעות הלילה המאוחרות ע"י מייטל ורוזה מהיבסקציה שבאו לביהכנ"ס באקדוחים שלופים ; התיצבות לשרות בגדודי הנוער של הצבא האדום ("ווסייאובוטש" - הכשרה צבאית כללית), תמרונים צבאיים שהפכו למלחמת אבנים מסוכנת בין קבוצות יהודים ונוער אוקרייני ע"י בית הקברות השוודי; עריקה מן הצבא, הצטיידות בתעודות

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5241). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5241