Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 18

Page 5330

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאי העילוי : הגב' יהודית מובשוביץ, בתו של "העילוי ממייצ'ט", גוזרת את הסרט בכניסה ל"רחוב העילוי" שעל שם אביה. מימין לשמאל עומדים : ראש העיר מר טדי קולק ; חתנו של ה"עילוי" הרב ישראל מובשוביץ, מנהיגה הרוחני של קהילת "הילקרס ג'ואיש סנטר" בניו-יורק ; הגב' יהודית מובשוביץ, בתו של ה"עילוי"; שני בניו של ה"עילוי" ד"ר אברהם וד"ר אהרון פוליצ'ק וסגן ראש העיר הרב שאר-ישוב כהן, שניהל את הטכס. לעילוי יש שתי בנות נוספות בארצות-הברית. שניים מנכדיו תושבי ישראל. ציין סגן ראש עיריית הבירה - מצוי בשכונה שבה הונצחו כבר שמותיהם של גדולי הציונות הדתית וביניהם גם הרב ריינס, סמוך לישיבת הרב קוק ולישיבה לצעירים שעל-ידה.

דבריו של הרב ישראל מובשוביץ, חתנו של העילוי, סיכמו את המעמד כולו: "זכרו של שר התורה יונצח מעתה בעיר הנצח ירושלים השלמה".

בהוצאת חתנו הרב יהודה ליב גולדברג הופיע בשנת תש"ז (1947) הספר "חידושי העילוי ממייצ'ט". מאמרים רבים נכתבו ע"י תלמידיו הרבים.

צאצאיו (פרטים על מעשיהם - ראה לעיל): רישע אשת יעקב פינס ; שרה אשת הרב יהודה ליב גולדברג; ליבע אשת הרב ישראל מובשוביץ; ד"ר אהרן פוליצ'ק; ד"ר אברהם פוליצ'ק.

יהודה טורא (טורו)

נולד בעיר ניו-פורט, במדינת ראוד איילאנד, בשנת תקל"ה (16.7.1775).

לאביו ר' יצחק טורא (שהיה חזן לעדת הספרדים בי'אמייקא, אח"כ בקינגקסון. נפטר שם בשנת תקמ"ג (1783).

יהודה גדל בבית אחי אמו משה מיכאל (האיס) סוחר ידוע בבוסטון ושם קיבל חינוך מסורתי וכללי.

בהיותו בן 21 נעשה לסוחר והצליח במעשיו.

בשנת 1803 התיישב בניו-אורליאנס במדינת לואיזאנה ועשה חיל ועושר רב במסחרו.

השתתף בשנת 1812 בצבא ארצות הברית תחת הנשיא י'עקסון להגן על העיר ניו-אורליאנס ונפצע במלחמה ביום 1.1.1815.

נדב עשרת אלפים דולר להשלמת מצבת "בונקרהיל" לזכרון מלחמת החופש בבוסטון. המצבה נחנכה ביום 17 ביוני 1843.

למד משפטים ונתמנה לשופט בעירו.

סכומים גדולים תרם להחזקת בית הכנסת ובית הקברות בעיר מולדתו ניו-פורט ועיר מגוריו ניואורליאנס.

תמך בנצרכים במידה נפרזה.

נפטר בניו-אורליאנס ביום 13 יאנואר 1834.

הניח כחצי מיליון דולר לצדקות שונות בעירו, ו-50,000 דולר למושב עניים, זקנים בירושלים (בשנים ההן היה סכום זה גדול).

לאפוטרופסים על העזבון הזה מנה את השר סיר משה מונטיפיורי (ראה בכרך זה) ואת ה' גרשון קורשייד. מונטיפיורי הסכים לתרום בכל שנה 145 לי"ש לטובת הקרן הזאת.

בשנת תרט"ו (13.5.1855) יצאו מונטיפיורי ורעיתו עם בני לוויתם: סיר יוסף סעבאג-מונטיפיור י (מונ טיפיורי היה דודו), הד"ר אליעזר הלוי (מזכירו), חיים גדליה (אחיה של אשתו יהודית) ורעיתו וגרשון קורשיד לדרכם לא"י. בקושטא (תורכיה) נודע להם, כי השולטן עבדול מאג'יד (נולד 1839 ונפטר 1861) מוכן לקבל את מונטיפיורי לראיון פרטי, ובמועצת המיניסטרים הוחלט לכבדו באות הכבוד "מג'ידיה". הראיון התקיים ביום 28.6.1855. על בקשותיו של מונטיפיורי ענה השולטן התורכי, כי "הוא חושב לנפשו לאושר ולחובה לעשות כל מה שביכולתו לטובת נתיניו היהודים בא"י, וימלא את כל משאלותיו, ויקבל

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5330). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5330