Volume 18

Page 5341

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את המחזה "הדייגים" להייארמנס (בתרגום א. שלונסקי).

היות ומטרתו בעלייתו לארץ היתה להיות פועל ממש, עזב את ה"אהל" ועבד ביבוש ביצות צ'רקס בחדרה. זמן מה היה שומר בבאר טוביה (קסטינה), עבד כפועל בכבישים ואח"כ עבד אצל הקבלן אריה שפק בחשמל.

משנת 1926 עד יציאתו לגמלאות בשנת 1959 עבד בחברת החשמל לישראל, בתפקיד של סגן מנהל מחלקת הגבייה, מחוז הדרום.

כל השנים היה חבר פעיל בהגנה.

בניו: אברהם שילה (רעיתו: מרים בת דוד חיט, בנם : אסף); משה שילה (רעיתו אילנה בת יהודה הירש, בניהם : ניר, גיל) .

מרים ינקו

נולדה בלבוב, כ"ד תשרי תרס"א (17.10.1900). לאביה יחזקאל סגל (סוחר-ספק לצבא האוסטרי) ולאמה חנה בת הרב גרטנהאוז מגליציה.

חניכת בית הספר היסודי והגימנסיה הממשלתיים.

בגיל 15 עברה עם הוריה לווינה, ושם סיימה חוק לימודיה בגימנסיה ועברה ללמוד בבית ספר גבוה לשפות. שולטת בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, פולנית, ערבית, רוסית ויידיש.

בילדותה הצטרפה לתנועת הצופים והיתה פעילה במחנה הצופים. כשמלאו לה 17 שנה, התגייסה לצבא האוסטרי בתור מתרגמת מרוסית לגרמנית. ירשה את

האהבה לארץ-ישראל מאביה שהיה ציוני, שאפה לעלות לארץ וכתחנת-ביניים עבדה בג'וינט בתור מזכירה של ההיסטוריון ד"ר גלברט בווינה.

היתה פעילה בעבודה הציונית ובעסקנות ציבורית, טיפלה בהתנדבות ועזרה לחלוצים שבאו לווינה בעלייתם לארץ, ובערבים התנדבה במנזה-באוניברסיטה העברית לחלוקת כרטיסים לקבלת ארוחות-חינם לסטודנטים זקוקים וכן שיתפה פעולה עם ד"ר אמיל שטיין בפעולות למען הקרן הקיימת.

בשנת 1920 עלתה לארץ ועבדה בנמל ביפו בתור מנהלת פנקסים ומבקרת הדרכונים של החלוצים באניות.

בשנת 1921 נישאה לשמעון ינקו (טכנאי-שיניים מבוקרשט). לאחר הנישואין עברו לחיפה. שם עבד בעלה בטחנות-הקמח של רוטשילד.

מחיפה חזרו לתל-אביב בשנת 1923.

בשנת 1924 יצאו להתיישבות בעמק-יזרעאל, בורקאני - כפר ברוך. המושב היה בראשית צמיחתו והחיים החלוציים היו קשים. סבלו רבות מחבליההתיישבות, מוקפים ערבים שהתנפלו מדי פעם על המושב, חוסר מים, העדר מזון מספיק ועוד. כשגוייסו הגברים מכפר ברוך לחרוש אדמות הקרן הקיימת, נפצע קשה בעלה מכדורי הערבים וכעבור ימים אחדים הוציא נשמתו (י"ב חשון תרצ"ג (11.11.1932). והובא לקבורה בכפר ברוך.

לאחר מות בעלה, חזרה עם ארבעת ילדיה הפעוטים, אביה הזקן ואם-בעלה הזקנה, שעליה כלכלתם.

ממייסדי בית היתומים בלומשטיין בת"א יחד עם גב' גולדין.

לפי המלצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, נתקבלה כפקידה בוועד הקהילה העברית של יפו-ות"א ועם מזיגת הקהילה והעיריה בשנת 1939 עברה לעיריה.

היתה פעילה בהגנה, במשמר האזרחי גדוד א' ואחר מכן התגייסה לצבא הבריטי יחד עם בתה יפה בא.ט.ס. חברה פעילה באיגוד הצרכנים.

מטבעה ניחנה בלב טוב ובכל שעות הפנאי, עזרה לזולת.

צאצאיה: מינדלה (נולדה בתל-אביב ונפטרה בלבוב בעת טיול מארץ-ישראל לאירופה עם אמה); בלה אשת נתן בהר (טכנאי רדיו); משה (נפל במלחמת השחרור בהגנתו על תל-אביב-יפו); שושנה אשת אליעזר צור (כלכלן); אבינועם , נשוי לצפורה רסקין מקרית-חיים, מהמתיישבים הראשונים בערד).

עשהאל פוחציבסקי

נולד בראשון לציון, כ' חשון תרנ"ג (2.11.1893).

לאביו יחיאל מיכל (שלמה זלמן) פוחצ'בסקי (בן מאיר , סוחר ובעל תעשייה. נכד ר' ישראל ליפשיץ, בעל "תפארת ישראל" על משניות. היה נצר מבית דוד. היה אחד מ-6 התלמידים שנשלחו לא"י ע"י "חובבי-ציון" בשנת תרמ"ה (1885) ללמוד חקלאות. ראת את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1281) ולאמו נחמה בת יונה צבי פיינשטיין מבריסק (נישאה בשנת תרמ"ט - 1889. כתבה סיפורים ורשימות מחיי הארץ. ראה כרך ג', עמוד 1246).

עד סוף 1907 למד בבית הספר היסודי בראשון לציון.

ב-1908 כבר זמר כרמים וב-1909 נטע חדשים.

ב-1911 היה למעמל הראשון של "מכבי" בראשון לציון.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5341). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5341