Volume 18

Page 5367

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לספר דברירהם, ומציע הוא לגשת מיד אל נאומיהסיכום.

לשמע ההודעה היה השופט כנדהם. אך ברירה לא היתה לו. הקיש בפטישו ודחה את הישיבה למחרת היום.

היום השמיני לדיונים החל עם נאומי הקטיגוריה שחזרו על דברי אשמתם, שהנאשם קומוניסט ולא נוקם עמו. וכי פטליורה נחשב לגיבור לאומי של העם האוקראיני והיה גם ידיד היהודים... והם דורשים פסק דין מוות לנאשם...

העו''ד טורס בנאום הסניגוריה שלו אמר: "לא סניגורו של הנאשם בלבד מדבר אליכם, אלא בעת ובעונה אחת מדברים עמי רבבות הקרבנות...", מהו ההבדל בסופו של דבר, "אם פטליורה הוא תליין ראשי, או ראש לתליינים ?" הוא דורש מן השופטים המושבעים לזכות את הנאשם פה אחד, היות ובמשפט זה - לא הנאשם עומד לדין, כי אם פורעי הפרעות באוקראינה, ועל כן סמוך ובטוח הוא, כי שופטי צרפת לא ידונו את הנאשם לכף חובה אלא יוציאו פסק דין שיהיה גזר מוות לפורעים.

משסיים את נאומו שילח השופט את חברי השופטים המושבעים (שנבחרו מהציבור) אל חדר צדדי לערוך התייעצותם, ואת הנאשם הוציאו לחדר מיוחד.

כעבור מחצית השעה חזרו המושבעים והנאשם הוכנס אף הוא, וללא הכנות יתירות קם המושבע השמיני והכריז: "כבוד נשיא בית הדין. אנו מוצאים כי שלום שווארצבארד חף מפשע..." (ביום 26.10.1927).

העו"ד הנרי טורס קיבל זרם מכתבים מאישים חשובים מכל העולם, ביניהם ממאכסים גורקי , ובעיקר מפרופ' אלברט איינשטיין שהספיק לשלוח לו הקדמה לספר שבו יפורסם נאום ההגנה עם ציורים מאת לוסיין לאפורג' . בהקדמה כתב פרופ' איינשטיין: "משפט שווארצבארד הוכיח כי העם הצרפתי נשאר נאמן למסורתו הנאצלת ועדיין הוא נושא הדגל במלחמה למען זכויות האדם. עדיין הצדק השורר בה נאמן, נאצל, נבון ומסוגל להשתחרר מגופי-הלכה נוקשים.

לאחר זיכויו נרקם בלבו "חזון קסמים של חלומות סחופים ותקוות נמוגות: ארץ-ישראל". למראה גלי המשטמה, שלא דעכו גם עם זיכויו בדין, גמר אומר בלבו - לעלות לארץ-אבות, כבן אובד החוזר למולדתו. ואולם חלומו לא ניתן להתגשם בחייו: הבריטים אסרו את כניסתו לארץ. אנשים כמותו נמצאו "בלתי רצויים" בתחום המנדט הבריטי.

אנייתו עגנה בביירות שבלבנון, ושנאלץ לחזור בה, עשה דרכו על פני חופי הארץ, שאותה ראה מרחוק בלבד. ובאין ברירה חזר לפריז.

בשנת 1929 ביקרני בקהיר (מצרים) ומסר לי את הצעתו, כפי שנדפסה בעתון "דאר-היום" ביוני 1929:

יסוד ברית עולמית של הגנה עברית

בפאריס נוסד ועד מכנן לשם יסוד ברית עולמית של הגנה עברית. הוועד המכונן הזה פרסם כרוז החתום ע"י שלום שוארצברד וע. אברלין . הוא קורא לארגן וליצור בכל העולם אגודות ההגנה נגד סכנת הפרעות. בכרוז נאמר בין השאר :

"במשך 50 השנים האחרונות עברו על עם ישראל שלושה נחשולים של פרעות: 1881-83, 1903-6, 1918-21. הפרעות הראשונות ברוסיה וברומניה היה להן אופי חמסני בעיקר. תקופת הפרעות השניה של 1903-6 באוקראינה היה לה אופי יותר פראי ובהמי. התקופה השלישית של שנות 1918-21 באוקראינה היה לה אופי של השמדת העם הישראלי.

ובמשך ההפסקות, בין פרעות לפרעות, שנמשכו לפעמים 10 שנים ויותר, לא למד עם ישראל כלום ולא עשה כלום בכדי להתארגן בכדי למנוע להבא ולהגן על עצמו במקרה של פרעות ושחיטות חדשות.

אפשרות אחת נשארה לנו היהודים ; זאת היא הגנה עצמית, הגנה עברית.

עם, שעבר באש ובמים במשך אלפי שנה בין עמים פראים ונשאר באמונתנו, במסירותו ובמקוריותו העקשנית - איננו עבד...

נשים קץ לזה! נגן על עצמנו !

נתארגן ונהיה כוח, כח-הגנה !

בכל מקום ובכל פינה, במקום שיש צורך בדבר, שלא להרשות יותר פרעות, להפסיק את ההתפרצויות האנטי-יהודיות בעצם התחלתן, להציל את כבוד ישראה משמצה וקלון. נגן על חיינו, על חייהם וכבודם של אחיותינו ואחינו, של הורינו, נשינו ובנינו! נחוץ לכנס קונגרס עברי עולמי, אשר בו יוכרז על הכרחיות ההגנה העברית, הגנה נגד הפרעות, נגד האנטישמיות, הגנה בכדי שנוכל לעמוד בפרץ נגד כל ההתנפלויות, העלילות וההתקפות נגדנו. עלינו להתארגן, בכל מקום בכוח, בנשק, ע"י העיתונות, ע"י הפגנות ואלחוט, עלינו לנצל כל רגע וכל הזדמנות הכשרה לכך.

מי שיש דם בעורקיו, יענה לקריאתנו; מי שפניו לוהטים מחרפה, לשמע כל אשר עוללים ליהודים עד היום הזה בכמה וכמה ארצות, חייב להענות לנו!

הכנסו לשורותינו, שורות האגודה העולמית של הגנה עברית, אשר אנו עומדים לארגן...

בשם הוועד המכונן:

ע. אברלין, ש. שווארצברד

הכתובת: ע. אברלין, בולוו. סיוואסטופול, פאריס". במחצית השניה של שנת 1937 יצא בשליחות מפעל "האנציקלופדיה היהודית" לדרום אפריקה. הוא נשאר שם שבעה חדשים רצופים. בשעת מסיבה, שנערכה לכבודו בקייפטון הוא צנח לפתע וכל המאמצים להצילו עלו בתוהו. נפטר בקייפטון כנ"ל תרצ"ח (מרס 1938).

במלאת 40 שנה לזיכויו ע"י בית דין צרפתי הוטס

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5367). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5367