לציון ובקסטינה (באר-טוביה), בשנת תרנ"ז (1897) נשלח ע"י פקידות הנדיב למושבה "מתולה" להדריך את איכרי המושבה בעבודה חקלאית ולעזור בהתנחלותם.
בשנת תרנ"ח (1898) הועבר למושבה "יסוד המעלה", בה שימש כפקיד ומנהל המושבה. אחראי לבית החרושת לבשמים ולענייני ההתיישבות בגליל. בשנת תרנ"ט (1899) התנחל במושבה וקיבל אחוזה גדולה. היה איכר למופת, ולקח חלק בהנהגת ועד המושבה, ושימש גם בתור מוכתר ובא-כוח הפקידות כלפי השלטונות בצפת.
בשנת תרנ"ט (1899) נשא לאשה את צפורה לבית רבינוביץ מזכרון-יעקב.
היה מן הראשונים שהגו את רעיון יבוש אגם החולה וביצות העמק, בו עובר הירדן.
בשנת תרס"ד (1904) הגיש ביחד עם חברי הוועד למר בורביה, שליח הנדיב בביקורו במושבה, תכנית (פרוייקט) לייבוש הביצות ועי"ז להרוויח קרקע פוריה ולטהר את המקום ממחלות המלריה וקדחת הביצות.
עקב מחלות הקדחת והמלריה שפקדו את אשתו, ילדיו ורוב התושבים, ביקש מחברת יק"א להעבירו למושבה מתולה והיה בין ששת האיכרים, שהתחילו לעבד את אדמות השלחין ב"טלחה" (היא "תל-חי" כיום).
היה היוזם הראשון בנסיון לגידול הכותנה על שטח של 10 דונם, הנסיון הצליח אך היו קשיים ומריבות-דמים עם שכני המקום, ערביי הכפר אבל ויתר כפרי הפלחים שגזלו את מי המעיין בלילות ובשעות המנוחה.
בשיטת-עבודתו היה פעיל ואמיץ, יחד עם הפועלים החדשים ובני האיכרים, היה עובד שעות מרובות בסתימת הפירצות בתעלה שהובילה את מי המעיין להשקאת השדות, בהן נזרעו תבואות קיץ וגידלו ירקות.
על פי יזמתו ובעידוד ועד המושבה של מטולה נסע למצרים ב-1911 להתמחות בגידול כותנה ואורז ושם ניהל אחוזות גדולות במצרים העליונה.
בעוד הוא מתכונן לחזור לארץ, פרצה מלחמת העולם הראשונה ונאלץ להשאר במצרים.
בתום המלחמה שב למטולה, בתקוה להגשים את תכניותיו, אחרי שרכש ידיעות יסודיות בגידול כותנה ואורז. אך לאכזבתו הגדולה הודיעו לו מטעם הפקידות של יק"א שאדמתו נמסרה לאחרים וזכותו נשללה ממנו.
לאחר שכל נסיונותיו להשאר בארץ עלו בתוהו, נסע ב-1925 לאמריקה אל קרובי משפחתו בקליבלנד, שם מצא מקור לפרנסתו בשדה החקלאות והגננות והעביר אליו את משפחתו.
בשנות שבתו באמריקה רבו געגועיו לארץ, ושאף לחזור, וגם חסך סכום כסף במטרה להתיישב באחת ממושבות יהודה. תקוותו זו לא נתגשמה, כי בעודנו במלוא כוחותיו ומרצו, נפטר ממחלה פתאומית.
השאיר שם וזכר טוב בלב מכיריו וידידיו במושבות הגליל, שרבות עמל לעזור להם בהדרכתו המסורה.
נפטר בקליבלנד - אוהיו (ארצות הברית), י"א אדר תרצ"א (28.2.1931).
צאצאיו: מרים, יוסף, אלישע, יהודה, עליזה, נעומה, יונה, רבקה .
(הפרטים נמסרו ע"י זכריה חיות (ראה את הערך שלו בכרך זה).
רפאל הצבי (הירש)
נולד בברסלאו (גרמניה), כ"ב כסלו תרפ"ז (28.11.1926).
לאביו מרדכי הירש ולאמו שרה בת משה סמואל . (אביו היה מנהל בית-מסחר גדול לאריגים בברסלאו, גרמניה).
עלה לארץ במסגרת "עלית הנוער" ע"י הסוכנות היהודית בשנת 1940, למשפחת פרוינד, אחות אמו. (שההורים ניספו בשואה). אחיו היינץ נהרג במלחמת השחרור ואחיו פרד נמצא בארה"ב.