(השטח שבין רחוב שלמה המלך - גן החיות ממזרח, רחוב אד"ם הכהן - "משק הפועלות" ממערב, רחוב ארלוזורוב מצפון, ושדרות קרן קיימת מדרום. כל השטח הזה היה פרדס, שבעליו גרמני, שנרכש ונעקר, ועליו נבנו חמשה רחובות שלמים); ב) כל שורת הבניינים הצמודים ומשולבים בטור אחד, שחזיתם לרחוב הוברמן, מרחוב מרמורק ועד רחוב דיזנגוף, מול בית "הבימה" ו"היכל התרבות" (שטח זה היה ידוע בזמנו בשם "פרדס ליטווינסקי").
מבנייני-הציבור המפורסמים בתל-אביג שהוקמו על-ידו: א) בית "התאחדות בעלי התעשיה" ברחוב מונטיפיורי 13; ב) בית "צים" ברחוב נחלת-בנימין - קרן שדרות רוטשילד; ג) בית ה"בנק לסחר חוץ" בשדרות רוטשילד 29 ; ד) בית "בנק פויכטוונגר" (כיום - ברשות אחרת) ברחוב יהודה הלוי 62; ה) בנין הפאסאג' רחב-המידות שבין רחוב אלנבי 113 לרחוב יבנה (בבנין זה עשרות משרדים וגם משכנה של הבורסה התל-אביבית לניירות-ערך).
הוא שרכש את הבתים הישנים במעלה רחוב יבנה, הרסם וצרפם לבנין הגדול, ופתח את המעבר בין אלנבי ליבנה ; ו) גוש הבניינים של חברת "אורט" "יד אהרן סינגלובסקי", ברחוב דרך הטייסים 28; ז) בנין בית-הספר המקצועי על-שם "אריה שנקר" ברמת-גן; ח) הבנין רחב-ההיקף, הנועד למסחר ולמשרדים, בקרן הרחובות אבן-גבירול-קפלן (בנייתו של בנין זה של רוזנבלום ושותפיו הופסקה זמנית, בשנת ה"מיתון", לאחר פטירתו).
באמתחתו היו עוד תכניות-בנין רבות וגדולות, ומותו בלא-עת הפסיק את הגשמתן. בין השאר: א) הקמת קריה משוכללת ביותר ובעלת אופי מיוחד מעבר לירקון, על פני גבעה רחבת-שטח, שרכש עם שותפים ממזרח לדרך חיפה, מול השטח המכונה "תכנית ל' " (השטח המערבי שלאורך שפת הים); ב) התקנת חניון תת-קרקעי למכוניות, שיהיו בו גם בתי-מסחר, ואף ישמש מקלט-ענק לשעת חירום, מתחת לככר הגדולה שבין רחוב הוברמן, ועד רחוב דיזנגוף. הככר, המשמשת כיום מקום חניה למכוניות ומיטרד לדרי הרחוב, היתה צריכה להתפנות, לפי אותה תכנית, לגן ציבורי.
תכניות אלו, ועוד אחרות, שנועדו לפיתוח תלאביב ויפוייה, הוקפאו עם פטירת המתכנן רבהמעוף-והיזמה.
ימים מספר לאחר שחגג את יום-הולדתו ה-62, בחוג בני משפחתו, חלה ונותח. כל מאמצי הרופאים להציל את חייו לא הועילו, וביום ז' תמוז תשכ"ה (7.7.65) נפטר בבית-החולים "אסותא" בתל-אביב, והובא למנוחות באחוזת-קבר משפחתית בבית-העלמין קרית-שאול, שם קבורים אחדים מבני משפחתו.
הניח אלמנה - ברוניה בת יוסף פומרנץ (בראוריין, תעשיין של בירה. משפחת אנשי-ציבור ידועים בערים פרוז'נה ובריסק. על דודה, ר' אשר פומרנץ , מחלוצי התעשיה בתל-אביב, ראה בכרך ה', עמוד 2301).
בתו היחידה אסתר אשת יעקב בלטנר .
נכדיו: דרורית ויוסי .
ד"ר אברהם אפשטיין
נולד בחומסק (רוסיה הלבנה) בתרמ"ח (1888).
לאביו ר' בנימין-יודל אפשטיין (מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה ואיש-ציבור פעיל כל ימיו).
למד רפואה, תחילה באוניברסיטת ווארשה, ואחר כך בפראג, שם הוסמך כרופא.
בזמן לימודיו באוניברסיטות היה חבר פעיל באגודות-הסטודנטים הציוניות, ואחר כך, בזמן כהונתו כרופא ממשלתי וציבורי, היה חבר תנועת "צעירי ציון" (שהיתה קשורה ב"הפועל הצעיר" בארץ-ישראל), והשתתף כציר בוועידותיה. כן היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית המאוחדת בפולין. הצטיין כנואם-תועמלן מבוקש בשלוש הלשונות המהלכות: אידיש, רוסית ופולנית - למען התנועה הציונית ולמען קרנותיה: קרן קיימת וקרן היסוד.
במלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא הרוסי במקומות שונים, ובסוף המלחמה - במינסק. בעיר זו היה זמן מסויים חבר ועד הקהילה היהודית.
לאחר המלחמה היה כמה שנים רופא ראשי בביתהחולים היהודי, מיסוד ה"ג'וינט", בבריסק-דליטא.
עלה בשנת 1935, ונתקבל סמוך לעלייתו לרופא בקופת-חולים ההסתדרותית, בה עבד ברציפות עד פרישתו לגימלאות בשנת 1965. גם לאחר פרישתו, נקרא מפעם לפעם למלא מקומם של רופאי הקופה הנעדרים בגלל חופשה או מחלה.
מוותיקי הרופאים של קופת-חולים ה"הסתדרותית" בתל-אביב, היה רופא-דיאגנוסטיקן מצויין, איש-העם במלוא המשמע, נוח לבריות וחביב על מתרפאיו. ונוסף לסגולותיו כרופא וכאדם - עשיר ביוגרפיה ציונית-ציבורית מחוץ-לארץ.
היה איש-ספר וקורא עברי מובהק, עתות הפנאי