Volume 18

Page 5406

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובעזרתו נסע ביולי 1939 לארצת הברית להשתלם בעתנאות. נרשם באוניברסיטה בבוסטון.

בינתיים פרצה מלחמת העולם השניה והוא נשאר באמריקה, הביא לשם את אשתו ושתי בנותיו, עסק בהוראה עברית.

החל משנת 1942 החל לעבור בעתון "בוסטון גלוב" בתור פרשו לענייני המזרח התיכון.

ב-1945 נשלח ע"י העתון לסיור בארצות ערב ובארץ ישראל ואח"כ ליווה את "ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית".

ב-1947 נשלח ע"י העתון ללונדון לדווח על "ועידת השולחן העגול" שסידר ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי דאז.

סייר באירופה המזרחית והיה העתונאי הראשון שהצליח לחדור למחנות הריכוז בקפריסין.

היה הראשון שפרסם את ההסכם שנחתם בין עבדאללה לבית האשימי לבריטים להכתירו למלך על עבר הירדן והיה אורחו של עבדאללה ברבת עמון ובשוני, לאחר שזה חזר מביקורו בלונדון.

בשנת 1947 עבר מן העתונות האנגלית אל העתונות האידיש והצטרף לצוות העורכים של ה"פורברטס" בניו-יורק, שם הוא עובד עד היום כסופר העתון באו"ם וכן כעורך חדשות חוץ.

מאז 1950 עבר מבוסטון לניו-יורק ומשמש כפרשן מדיני בתחנת הראדיו של ה"פורברטס" WEVD בניו-יורק. מספר המקשיבים לסקירתו השבועית מגיע למאות אלפים והנו נחשב לחשוב בין הפרשנים המדיניים ביחוד בכל מה שנוגע למדינת ישראל והמזרח התיכון.

מבקר בישראל מדי שנה ולפעמים פעמים בשנה בכדי לעמוד בקשר הדוק עם ההתפתחויות הפוליטיות וההתקדמות הכלכלית והחברתית.

בימי מלחמת סיני וכן במלחמת ששת הימים שידר ישירות מישראל לניו-יורק על המתרחש.

ב-1966 סייר ברוסיה הסובייטית וסידרת המאמרים שכתב "ביקור אצל יהדות ללא תקוה" הופיעה בתרגום אנגלי בהוצאת "הועד היהודי האמריקאי" בתור הרפורטג'ה החודרת והטובה ביותר מכל מה שנכתב באחרונה על מצב יהודי ברית המועצות.

פרסם מאות סיפורים בלשיים בעברית ובאידיש, חלקם הופיעו בהוצאת ה"היינט" בוורשה לפני חורבן יהדות אירופה והשאר ב"פורברטס" ובעתונים אחרים באמריקה הדרומית.

רבים מסיפוריו תורגמו לשפות לועזיות. פרסם גם סיפורים לנוער.

ספריו: "קורותיו המוזרים של דני מור" (סיפור לנוער על עשרת השבטים) הופיע בארץ בהוצאת א. מוזס ובאנגלית (שתי מהדורות) בהוצאת ברמן האוז, ניו-יורק); "הבית הארור" (עברית)! "אות הנקם" (בעברית ובאידיש בהוצאת "שחף" תל-אביב, 1963; "העשרים והאחד" ועוד.

הפסיבדונימים בהם השתמש: א. בן-שבע, דוד יעקבי, א. חבקוק, שלמה נ. גלפר, ד"ר ט. של, א.

השונמי, שלמה יזרעאלי, בן לארשי, שבי.

בנותיו: (מאשתו הראשונה - נולדה אחרי פטירתה) בת-שבע אשת שי קופילוביץ (גרים בהרצליה. ילדיהם : אזי, ריקי, נילי, והילי) ;

מאשתו השניה: שולמית אשת יהודה דב רינס (גרים בניו-יורק. ילדיהם: דניאל ותמיאלה).

אחיו העתונאי יעקב גל-גלפר (ראה את הערך שלו בכרך ה', בעמוד 1551) נפטר בתל-אביב.

אחיו דוד גלפר (תעשיין), גר בתל-אביב.

עו"ד יעקב חרותי

נולד בתל-אביב, י"ג שבט תרפ"ז (16.1.1927).

לאביו העו"ד מרדכי חירותי ולאמו יהודית בת ישראל רכטר-ימיני.

קיבל חינוך עברי לאומי בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, באוניברסיטה של לונדון, ביה"ס לכלכלה ומשפט בתל-אביב, וקיבל בשנת 1956 תואר של עורך-דין. מאז עורך דין עצמאי.

שירת במשטרת הישובים העבריים.

מאז יסוד לח"י (לוחמי חרות ישראל) ע"י אברהם שטרן-יאיר (ראה כרך שני, עמוד 1014) הצטרף כחבר ללח"י והיה פעיל בו כל השנים, עד הקמת צה"ל.

בשנת 1947 נשלח ע"י לח"י לבריטניה והיה שם אחראי על הסניף. במאי 1948 חזר לארץ.

היה אחראי על המחלקה הטכנית של לח"י בירושלים.

בתקופת המצור בירושלים, ביוני 1948, היה מפקח מחלקת החבלה של לח"י ומפקד המחלקה הדתית של לח"י בנסיון הפריצה לעיר העתיקה, תחת פיקודם של מפקד לח"י בירושלים יהושע זטלר (ראה כרך י"ז, עמוד 5099) ודוד גוטליב.

בשנת 1949 נשא לאשה את אילנה בת ד"ר משה שן , ובזיווג שני, נשא בשנת 1956 את שני בת ישראל לבינסון.

לאחר רצח הרוזן השבדי פולקה ברנדוט בירושלים ביום 17.9.48 - בא כוח האו"ם (שהתנהגותו הגסה

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5406). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5406