Volume 18

Page 5452

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה מנהל מיועד של הוצאת "דביר".

ממלא מקום מנהל המחלקה לחינוך תיכון בעירית תל-אביב-יפו.

פרסם מאמרים בכתבי-עת ובעתונות היומית בארץ הן בנושאים אקטואליים והן בביקורת ספרותית.

היה עורך העתון היומי "בגלות קניה" (חלק מתקופת הופעתו).

מייסד ואחר העורכים של כתב-העת הספרותימדיני "בדד" ושל ספר "המעצר והגלות", שהופיע בגליות קניה.

עורך "תרבות וחינוך" של אגף החינוך בעירית תל-אביב-יפו.

היה חבר אצ"ל ("אירגון צבאי לאומי" בא"י). מזכיר המטה בירושלים. מפקד פלוגות הנוער וגונדת הסטודנטים בירושלים, מפקד יחידת-הריגול האנטיגרמנית של אצ"ל (שהוקמה בתקופת "אל-אלמיין" בשנת 1942. עצור בלאטרון ואח"כ בגלויות: אריתריאה, סודן וקניה (עם 251 הגולים הראשונים ב-1944 ועד חיסול הגולה באוגוסט 1948).

בשנת 1951 נשא לאשה את אביבה בת זלמן וברוריה שינקין-שנהב (מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים (מ.ס.) בכימיה ובקטריולוגיה. כיום מורה לכימיה בבי"ס תיכון.

כיום מנהל המחלקה לחינוך על-יסודי מסלולי באגף החינוך של עירית ת"א-יפו.

צאצאיו: עירית, שמואל אפרים.

יעקב (ג'ק) מנחם קמיניץ

נולד ביפו, בשנת תרנ"ח (1898).

לאביו בצלאל אברהם קמיניץ (יליד ירושלים, ראה כרך ראשון, עמוד 507, בן ר' אליעזר ליפמן בן הרב מנחם מנדל בוים מקמיניץ, מחבר הספר, "קורות העתים", שעלה לארץ בשנת תקצ"ג (1833)), בעל המלון הראשון בירושלים) ולאמו חנה גרונה בת ר' משה ליב הלוי מפינסק (שעלתה לארץ בילדותה עם אמה. חנה נפטרה בתל-אביב, ח' טבת תרע"ח23.12.1917. היתה עסקנית במוסדות הנשים לעזרת חולים, גמילות חסדים וכו' בימים ההם).

בדבר הקמת בתי המלון של משפחת קמיניץ בירושלים, חברון ויפו, קרא בערך של אחיו חיים (שארל) קמיניץ בספר זה, בעמוד 5391) וכן בכרך השני, בעמוד 560 בערך של הסבא מנחם מנדל, ובכרך שלישי, בעמוד 1200 בערך של אליעזר ליפמן-קמיניץ בוים ובערך אביו בצלאל אברהם בכרך ראשון, בעמוד 507).

קיבל חינוך מסורתי וכללי בבתי-הספר "עזרה" ותחכמוני ביפו.

עזר להוריו בהנהלת המלון ביפו, שהיה המלון היהודי המודרני הראשון ביפו.

היה מראשוני חברי המכבי ומטובי המתעמלים, חבר בגדוד הלוחמים לשפה העברית.

היה בפעילים שלחמו נגד פורעים ערבים ביפו. בימים ט"ז-י"ז ניסן תר"פ (4-5.4.1920) ביקר

בירושלים יחד עם אחיו יוסף (ראה את הערך שלו, בכרך י"ז, בעמוד 5236) בימים שפרצו שם פרעות ומאסר חברי ההגנה עם זאב ז'בוטינסקי בראשם (ראה את הערך שלו בכרך שמיני, בעמוד 3017). השלטונות הבריטים מנעו מחברי ההגנה לבוא לעזרת אחיהם בעיר העתיקה. הם נמצאו ליד שער יפו בכניסה לעיר העתיקה. אבל הצבא הבריטי מנע מהם ונהדפו. הצבא איים עליהם, אם לא יחזרו, ירו בהם.

ע"י קשריו וקשרי בני משפחתו עם המפקדים התורכים ועם המשמר בנמל יפו, עזרו לרבים מהעולים לעלות לנמל בלי "הפתקה האדומה"... (רשיון זמני לבקר בארץ), ע"י תשלום שוחד לבעלי הסירות הערביים... וביחוד בעזרת ראש ספני מלון קמיניץ מוחמד אבו-חאטאב ועלי כאמיס , ראש ספני נמל יפו דאז. את העולים היו מעבירים זמנית לבית מלונם, ומשם עברו למלון העלייה השניה, חיים ברוך הידוע, ובתי המלון הקטנים של: סלאנט, אברהם הרץ, שלייפר וכו', ששם התרכזו העולים ומשם עברו למושבות וכו'.

ספני בית המלון לבשו חולצות עליונות ועליהם רקום השם קמיניץ באותיות עבריות ולטיניות. זה כמובן, הקל על העולים לרדת בלי שיטרידו אותם. הסבא שלו ר' אליעזר ליפמן , היה נתין בריטי ודודו מרדכי מרכוס מירושלים היה נתין ספרדי. התורכים התחשבו עם בעלי נתינות זרה, ובעיקר עם אביו שהיה בעל נתינות תורכית ומכובד עליהם.

בשנת 1920 נסע לארצות הברית ועבד בעסקי מסעדות Restaurant and Catering Business. וסיפק מזונות ומשקאות במשתאות ובחגיגות.

חבר אירגון הענף הגרודנאי הנובידוארי של חוג הפועלים.

ב-2.2.1926 נשא לאשה את איידה בת מוריס ורחל הלרמן (נולדה בשנת 1902 בעיר גומבינה, ליד וורשה (פולין). בני משפחתה היו סוחרים וספקים לנעליים וערדליים לצבאות רוסיה ופולניה, ואביה עסק במסחר דגים.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5452). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5452