Volume 18

Page 5461

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שם המשיך ישראל ללמוד בבית-הספר העממי. המשיך ללמוד בירושלים וגמר בהצלחה את הסמינר למורים.

במשך כמה שנים עסק בהוראה.

בשנת תרע"ד (1914) נשא לאשה את רוזה (שושנה) (ראה את הערך שלה בכרך זה) בת ר' ישראל דב פרומקין ז"ל (מעסקני היישוב הישן, מייסד ועורך את העתון "החבצלת", ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 489) ולאמה ביילה בת אריה ליב כהן ז"ל (אבי אפרים כהן-רייס ז"ל, מנהל בתי הספר של חברת ה"עזרה" בארץ. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1154 והאגרונום חיים (שארל) כהן רייס ז"ל (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1502).

בימי מלחמת העולם הראשונה, לימד ערבית בביה"ס המושלמי "ראדאת אל-מעראף " בירושלים מטעם חברת העזרה, לרגלי מחסור במורים לשפה הערבית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ניהלו (הוא ורעיתו) במשך שנתיים את בית היתומים מיסודו של הג'וינט בחיפה ואח"כ בתל-אביב. שקדו יומם ולילה לטובת היתומים שהגורל התאכזר להם, ועשו כמיטב יכולתם למלא את מקום "האבא והאמא". פרטים נוספים ראה בערך של אשתו בכרך זה.

בשנות 1921/22 כשנפתחו משרדי ספרי האחוזה (הטבו) בארץ, וכשהחלה רכישת קרקעות בממדים ניכרים עקב העליה לארץ שלאחר המלחמה, עבר לשטח פעולה חדש זה. היה הפקיד היהודי הראשון שעסק בסידור העברות של נכסי דלא ניידי לכל סוגיהם במשרדי ספרי האחוזה. החומרות ברכישת קרקעות היו אז במלוא תקפן וזרם העליה דרש התפתחות התיישבותית עירונית וכפרית בממדים ניכרים. דרושה היתה יד חזקה וקפדנית, דייקנית ומחושבת כדי להתגבר על החומרות, המכשולים והמעצורים שעמדו בפני כל רכישת קרקע נוספת וסידור הפורמליות הדרושות בספרי הממשלה.

במשך תקופה מסויימת היה היהודי והחלוץ היהודי שסלל את הדרך וקבע את הצורה והשיטה בסידור העברות של נכסי דלא ניידי.

לזכותו יד ושם בהתרחבות היישוב העירוני והכפרי בארץ בשנים הראשונות שלאחר המלחמה. כל עיריה, מועצה או ועד מושבה, כל חברה שעסקה בקרקעות נעזרו על ידו.

העמיד תלמידים רבים שהתייחס אליהם תמיד כמורה וכמדריך, אירגנם לאגודת המורשים לפעולות ספרי האחוזה (הטבו) ועמד כל השנים בראש האירגון. מעולם לא היתה עינו צרה בתלמידיו, אף כאשר בשנים האחרונות (אחרי שהתפטר ממשרתו ופתח משרד המורשה לפעולות בספרי האחוזה) חלק ניכר מלקוחותיו עבר לידיהם. כשילומים ותודה בעד מפעלו זה, נרדף לא אחת יחד עם שאר חבריו למקצוע ע"י עורכי דין שהחלו לחדור ולהסתנן למקצוע זה וניהלו מלחמה

בלתי מוסרית ושעודנה נטושה גם כיום, ע"י עורכי דין שונים.

נתמנה ע"י עיריית תל-אביב לפקח על הפרצלציה. של האדמות שמעבר לירקון.

היה ידוע כאיש ישר, מסור ונאמן לתפקידו וללקוחותיו. את עסקיו ניהל תמיד בצורה הוגנת ואדיבה, בשקט ומתוך צניעות למופת היה רוכש הישגים בעלי ערך יישובי ולאומי.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, בעידודו, עזב בנו בכורו יעקב את לימודיו באוניברסיטה העברית. והצטרף לגיוס. למרות היות הנער בעל כשרונות בלתי מצויים וניבאו לו גדולות, התחבב על חבריו וקציניו ועלה לדרגת קצין. מותו הפתאומי, כתוצאה מתאונה. בשעת מילוי תפקידו הצבאי, לא יכלו הוריו ובני המשפחה להתנחם. הם נשאו בגאון ובדומיה את סבלם.

בכדי להנציח את זכרו תרם סכום ניכר לאוניברסיטה העברית במטרה להקים קרן על שמו לסטיפנדיות לתלמידים מחוסרי אמצעים. תרם סכום הגון לקרן הקיימת לנטיעת חורשה על שמו. יסד את הספרייה למען החייל העברי במחנה הצבא בסרפנד. הקדיש חדר על שמו בבית היתומות ברמת-גן.

מאז מותו של בנו, לא יכול היה להתגבר ולהבליג על כאבו, ואם כי כלפי חוץ נראה שקט ומתון לא היה יכול להתגבר על הצער והיגון.

היה מראשוני ופעילי המכבי.

פעל בהתאחדות בני היישוב בא"י.

חבר בברית הציונים הכלליים.

עסקן ציבורי באמונה.

נפטר מהתקפת-לב בתל-אביב, י"ז כסלו תש"ו (22.11.1945) והובא לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק.

צאצאיו: א. יעקב ז"ל.

ב. יעקב אבנר (היה נשוי לתמר בת אהרן קרון , מנהל בית הספר בראשון-לציון, ראה את הערך שלו בכרך י"א, עמוד 3854. יעקב אבנר נפטר בשנת 1942 במילוי תפקידו בגדודי הבפ"ס - בצבא הבריטי).

ג. דורון קיפניס (חבר קיבוץ מעגן מיכאל" זה 26 שנה). ילדיו: מרעיתו הראשונה - בהירה בת חנה ודוד מערבי (ראה בכרך ט"ז, עמוד 4929) נולד לו בן - אבנר ישראל (קצין צנחן). מרעיתו השניה : עפרה בת ד"ר זקימו לימברוזו, רופא עיניים בקופת חולים הכללית ברמת גן, ולאמה לולו ממשפחת קטן ממנה נולדו 3 ילדים : אביגיל, אביתר משה, צפרה.

ד. עדה אשת סירל הורוביץ (ממנהלי בתי המסחר של "מרקס את ספנסר" בלונדון, בנו של העסקן הציוני פיני הורוביץ בלונדון. אמו היא רוז ממשפחת ג'יקובס המפורסמת בגלזגו). להם שתי בנות: רות , נעמי .

מרדכי הנדלסמן

נולד בכפר ואריצ'וב סטרי, ליד העיר לבוב (גליציה), י' חשון תרס"ח (18.10.1907).

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5461). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5461