Volume 18

Page 5469

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זאדה (שנקרא היום פנחס חיים סופיוף ), שהכרתיו עת שהותי בטהרן (פרס) בשליחותי שם בשנים 441943. הוא התעניין בצרכי עדתינו שם ותמיד עמד לימין השליחים. הוא פעל לא מעט לטובת עדת הבוכרים במקום, אשר עלתה אחר כך לארץ.

ד"ר נחום גיטלר מאשר : "כשהגיע עם הצבא הפולני מרוסיה לטהרן (פרס), הכיר את מר סופיוף בשנת 1941 ועד סוף שנת 1947 נוכח על העזרה שהוא הגיש לפליטים ולחיילים יהודים בתמיכות כספיות, כגון: דירות, מלבושים, עזרה רפואית ואוכל. עזר בכל לבו לפליט העברי, כן עזר לפליטים יהודיים בעלייה בלתי ליגאלית לא"י.

שופט שלום ראשי בירושלים, העו"ד ה' גולדברג מעיד: שבאופן אישי ידוע לו מזמן שליחותו בטהרן מטעם הסוכנות היהודית לא"י שמר סופוזאדה הנ"ל היה ידוע בטהרן כסוחר נכבד, ישר בהליכותיו וכציוני מסור ונאמן. ביתו שימש בית ועד לשליחי הארץ וסייע באופן פעיל לעבודת השליחים ובהעלאת יהודי בוכרה ושאר פליטי ישראל מטהרן לא"י.

היה חבר פעיל בוועדה "מגן-נשק" (שנוסדה ע"י המנוח משה שרת ז"ל) ואסף סכומי כסף ניכרים לרכישת נשק לצה"ל.

בשנת 1947 עלה עם בני משפחתו לארץ.

המשיך לעסוק בארץ במקצועו - במסחר עורות.

חבר אגודה מרכזית של עולי בוכארה בת"א-יפו. השתתף בכינוס הארצי של נציגי יהדות בוכארה בישראל להתיעצות.

חבר האפוטרופסים של קרן מרסיון פוטל (יהודי בוכרי, בעל הון באנגליה). היה בין המשפיעים על התורם לתרום סכום הגון להקמת בית תרבות לנוער ברחוב הגר"א בת"א, שמר סופיוף היה בין מייסדיו.

עוסק כיום בענייני ציבור, בין אוספי תרומות להגדלת בניין מושב זקנים וזקנות לעדת הבוכארים בירושלים.

צאצאיו: יצחק (רעיתו: רבקה בת סימון סיימון ,; שלמה; מזל אשת חיים חזן ; יהודה ז"ל ; לאה אשת הווארד קליף; רחל ; אורה.

גוסטה רכב (שטרומפף)

נולדה בכ"ד אדר א' תרנ"ד (2.3.94) במינכן. לאביה החסיד ר' צבי בר' שמואל שטרומפף תל

מיד-חכם ושומר מצוות בקפדנות, ולאמה רחל בת הרב ר' חיים ברייט, שעסק כל ימיו ברכישת כתבייד וספרים עבריים עתיקים. נדד הרבה וביקר בספריות הנודעות בגרמניה, צפון איטליה, אוכספורד. נפטר בדרכו מאנגליה באמסטרדם ונקבר שם.

שטיינשניידר מזכיר במחקריו על כתבי-יד עבריים רשימה של כתבי-יד וספרים שברשות ר' חיים ברייט מדוקלה. על יסוד כתבי-יד שהיו לפניו התקין ופירש וההדיר את "כד הקמח", ספרו של ר' בחיי בר' אשר (פרשן התורה הנודע, (מאה 14). נדפס בחלקו ע"י

המהדיר בפירט תר"מ ובחלקו, לאחר פטירתו, בידי חתנו, ר' צבי הירש , אביה של גוסטה, בלבוב תרנ"ב.

סיימה במינכן את לימודיה בבית-ספר תיכון ועבדה שנים אחדות בבית-המסחר הגדול "אהרן הירש ובנו" בהלברשטט.

לפני מלחמת העולם הראשונה הצטרפה לחבורה הציונית הצעירה שהתרכזה בברלין סביב מרטין

בובר, קורט בלומנפלד, פליכס רוזנבליט, רוברט וולטש, יצחק פייארינג וזלמן רובשוב (נשיא המדינה זלמן שזר ), שרוב חבריה עלו לארץ ונודעו לשם בפעולותיהם.

מברלין עברה לקופנהאגן ועבדה בחבורה שארגנה וקיימה את הלשכה הציונית המרכזית במשך ימי המלחמה הראשונה בהנהלתם של ליאון מוצקין, יחיאל צ'לינוב וויקטור יעקבסון . מיד עם גמר המלחמה עלתה לארץ (שבט תר"פ, ינואר 1920, באניה עם זלמן רובשוב שבא אז לארץ במשלחת "פועלי-ציון"),

מהחלוצות הראשונות שעלו לארץ מגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

תחנתה הראשונה בארץ היתה קבוצת כנרת ועבדה שם כשלוש שנים. אחר כך חברה יחד עם דוד רמז , הלל דן ושמואל מרגולין בהנהלת "המשרד לעבודות ציבוריות" - "סולל-בונה" ועשתה בשליחות החברה גם בחוץ-לארץ.

הוזמנה על ידי ב. כצנלסון והוציאה בברלין בשנים 1929/30 את "דבר" בגרמנית.

בנתה וניהלה שבע שנים את בית-החלוצות הראשון בחיפה מטעם "ליגת הנשים למען ארץ-ישראל" בניו-יורק ומועצת הפועלות בארץ. היתה בין מניחי היסוד לספנות העברית; ניהלה את חברת הספנות והדייג "נחשון" מ-1937 עד 1957, החברה אשר יחד עם הסוכנות היהודית ו"החבל הימי לישראל", הניחה את היסוד להברה הלאומית המרכזית לספנות "צים""שהם".

היתה חברה במרכז מפלגת פועלי ארץ-ישראל והועד הפועל של ההסתדרות.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5469). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5469