טרפה הקהילה השכנה סנדישוב ששימשה תחנת-מעבר לרכבת סוסנוביץ-דמבלין.
ה) "ספר-זכרון פודהייצה" בגליציה בין ערי פשמישל ולבוב ובה קהילה יהודית נושנה בת כמה מאות שנים. לפי המלצת הנהלת "יד ושם" בירושלים נמסרה העריכה וביצוע הספר לידיו.
באחרונה הופיע ספר-הזכרון סוקולקה ליד גרודנה ומקום בראש בו תופסת הסקירה ההיסטורית שלו המשתרעת על כארבעים עמודים.
אלוף יגאל אלון (פייקוביץ)
(המשך לערך שלו בכרך רביעי, עמודים 1852-55) לאחר מלחמת השחרור חבר הכנסת ובמייסדי מפלגת התנועה "לאחדות העבודה".
משלהי 1961 - שר העבודה.
ביום 1.7.68 אישר הרוב בממשלה את הצעתו של ראש הממשלה לוי אשכול , למנותו כסגן ראש הממשלה, ולעמוד בראש המשרד לקליטת עולים שעל הקמתו החליטה הממשלה.
אחרי פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול, נבחר מחדש כסגן ראש הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה גולדה מאיר.
משה פלימן
(המשך כרך י"ג, עמוד 4214) אחרי פטירתו של אבא חושי-שנלר (ראה כרך שני עמוד 941) ראש עיריית חיפה. נבחר לראש העיר עד הבחירות הבאות.
אהרן כהן (קוגאן)
(המשך לערך שלו בכרך ט"ו, עמוד 4788) תוך המשכת המחקר והכתיבה לעידכון נושאי ספריו על העולם הערבי ועל יחסי ישראל ערב, הוא עוסק כיום בעניינים הבאים: מכין את החסר עוד במדור הערביסטיקה והאיסלאם לכרך החמישי (האחרון) של האנציקלופדיה-למדעי-החברה שבהוצאת ספרית-פועלים; משלים את כתב-היד של ספר על הכורדים וכורדיסתאן (יופיע השנה - 1969).
מסיים הכנת מיקראה לבתי הספר בהוצאת המחלקה-לחינוך של הקבה"א (בסיוע צוות מורים שנקבע לכך).
מקיים חוג-לימודי על העולם הערבי בבי"ס איזורי למבוגרים של המועצה האזורית מגידו (בחוג קרוב ל-90 איש מ-9 ישובים. נפגשים אחת לשבוע. בתכנית 24 פגישות, מהן 7 עם מרצים אחרים, בדרג אקדמאי).
עם כל הרצון לצמצם ככל האפשר בהרצאות כדי שיספיק יותר בהשלמת עבודות הנמצאות "על האבניים" זה שנים - אין לו מנוס גם מהרצאות מסויי מות: לפני שבוע - בפני חברי המזכירות הארצית ורכזי האזורים של החטיבה הצעירה ב"איחוד הקבוצות והקיבוצים", על הנושא "יחסי ישראל ערב".
ב"צוותא"-חיפה הרצה על הנושא "שלום כיצד ?" אירגן סדרת הרצאות על האשה ועל בעיות השכלה וחינוך בעולם הערבי, בפני קורס מטפלות וותיקות מטעם מחלקת החינוך של הקבה"א; הרצאות בקיבוצים וכיו"ב.
בזמן האחרון כתב ערך "כורדים", מקיף יחסית, בשביל האנציקלופדיה הגדולה של "מסדה"; שני ערכים בשביל אנציקלופדיה ציונית היוצאת לאור בניו-יורק ; משהו בשביל רבעון "המזרח החדש", ביטאון החברה-המזרחית-הישראלית שליד האוניברסיטה העברית; משהו בשביל ה"ניו-אוטלוק" ועוד.
מאמרו "נפט במזה"ת כגורם כלכלי ופוליטי", שנדפס ב"בשער" מארס-אפריל ומאי-אוגוסט 1967, הופיע לא מכבר בספרדית בקובץ "מפתחות המזרח התיכון", אשר יצא לאור ע"י חוג אינטלקטואלים מתקדמים, ביוזמת אנ"ש בבואנס-איירס.
מתבקש מפעם בפעם ע"י תלמידי האוניברסיטות המכינים עבודות סמינריוניות במסגרת לימודיהם, או עבודות-דוקטור בסיום הלימודים. בין אלה, עבודתדוקטור רבת-עניין הנעשית באוניברסיטת ג'נבה על הנושא "הרעיון הדו-לאומי בא"י בתקופת המנדט", ועבודה דומה על הנושא "התנועה הציונית והלאומיות הערבית", הנעשית ע"י ישראלי באוניברסיטת ברליןהמערבית.
זליג לבון (לוביאניקר)
(ראה כרך ב', עמוד 590 והוספה בכרך י"ז, עמוד 5239) גם עירית חיפה קראה גן על שמו ב"קרית רמז" לפי החלטת העיריה. גדלו 35 דונם בערך.
ב"רבעון לכלכלה", אב תשכ"ח מס' 57-58 תדפיס על ציוני דרך בהתפתחות "שיכון עובדים" בשנות קיומה של המדינה. הובאו פרטים רבים על פעולות "שיכון עובדים", שמנהלו הכללי היה כל השנים הח' זליג לבון . מתדפיס זה אנו למדים, כמה גדול חלקו בהקמת עשרות אלפי דירות להשכרה לעולים, לפועלים ותיקים, בעלי מלאכה, לשיכון העממי, שיכון חסכון ולשיכון עובדים בכל חלקי הארץ. השווי של היקף הבנייה עולה על מיליארד לירות. מספר התושבים בבתים שנבנו ע"י "שיכון עובדים" עובר בהרבה על שלוש מאות אלף נפשות. שהן שליש מכלל האוכלוסיה ההסתדרותית.
ישראל דב פרומקין
(המשך לערך שלו, כרך א', עמוד 489) בצאצאיו (בעמוד 491) יש להוסיף שם בן נוסף: זלמן (לפני השם של השופט גד פרומקין).