שנשלחו מקהילות עשירות בעיראק ובהודו. כל זה נשדד ע"י הערבים במלחמת השחרור ורק הבניין לא נהרס ע"י הירדנים ונשאר במצב תקין עד היום שבו שוחררה העיר העתיקה ותושבי הבית הערבים ברחו ממנו. לפני שנתיים הופקע הבניין הזה ע"י ממשלת ישראל. סבה (אב-אביה) של סולטאנה ז"ל היה גיסו של הנגיד דוד ששון ז"ל מהודו וסבתה דיברה עברית וידעה יפה את התלמוד ושאר ספרי הקודש. היא היתה מצאצאי יוסף בן שושן נשיא שהיה שר בארמון אלפונסו השמיני מלך קשטיליה (1166-1214). אביה ר' בנימין יהודה יחד עם גיסו יהושע ילין רכשו אדמה במוצא כדי ליסד התחלה לישוב עברי אלא שבגלל שטנת הפחה את היהודים נתעכבה הלמת הישוב שם. אביה השיג כספים מקרוביו העשירים בחו"ל לבנין חומה 2 בבית הכנסת לחסידי חב"ד בעיר העתיקה ואמנם לוח השיש שנשאר עד היום מזכיר את נדבתו הגדולה של השר אליהו דוד ששון. מצד אמה של סולטאנה ז"ל היתה נינה של הרב המפורסם מבגדאד הרה"ג משה חיים (רב בגדאד במאה השישית) ונינה של ר' אליעזר ברגמן שסיפור עלייתו לארץ פורסם בספר אגרותיו "ישאו הרים שלום" (הוצאת ראובן מס). ר' אליעזר הנז' הטיף בזמנו רבות לעליה לארץ ולשם כך נסע פעמים אחדות לאירופה. הוא יסד את כולל הו"ד בירושלים ואשתו היתה בת הרה"ג מוהר"ר מנדל רוזנבוים שהיה שר האוצר למלך בווריה ובבני ברק נוסדה ישיבה על שמו ברחוב של"ה 1.
ר' דוד ששון אסף כספים לבניין בית כנסת לעדות המזרח בשכונת "קריית משה" בירושלים בשנת תרצ"ה (1935) ועתה החליטו גבאי בית הכנסת לקרוא את בית הכנסת על שמו "אוהל דוד".
במשך 40 השנים האחרונות התעסק בספרים עתיקים וכתבי-יד חשובים שחלק חשוב מהם נרכשו ע"י גיסו הפרופסור יהודה. בראשית שנת תש"ח (1948) הוצעו לו ע"י ראש מנזר המרוניטים בעיר העתיקה "המגילות הגנוזות" שאפשר היה אז לרכוש אותן בחמש מאות לירות פלשתינאיות, אלא מכיוון שבמשך המשא ומתן עם הערבים בעלי כתבי-היד לא נתאפשר לו יותר ללכת לעיר העתיקה הוברחו ע"י הכומר המרוניטי לארצות הברית ושם הוכרחנו לשלם חצי מיליון לירות.
בנו: (נולד בכ"ח בשבט תרס"ט) אליעזר נשא לאשה את יוהנה כהן מאמסטרדאם ונולדו להם שני בנים יהודית שרה (25.8.50) ומרדכי אבשלום (8.2.52).
יעקב בן-עזר (ראב)
נולד בפתח-תקוה, א' אדר תר"פ (20.2.1920). לאביו אייזיק בן-עזר-ראב , בן ר' משה שמואל בן-עזר-ראב . ממייסדי פתח תקוה (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 195) ולאמו שיינדיל בת ר' מנדל כהן. קיבל חינוך עברי-לאומי במושבה. בוגר בית הספר למשפטים בירושלים בשנת 1945 וקיבל תואר עורך דין.
היה חבר הוועד הפועל של התאחדות האיכרים ויו"ר המועצה הכלכלית שלה.
היה מראשי ומארגני התאחדות בני המושבות בפתח-תקוה.
בשנת 1947 נשא לאשה את רחל בת אליהו יודל ביץ. היה חבר פעיל באירגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).
כתב מאמרים כלכליים ופוליטיים. מאמר בענייני השלכות של תקנות השוק המשותף לגבי ענף ההדרים בישראל. תורגם והופץ בין חברי השוק המאוחד ע"י מזכירות השוק המשותף.
יסד חברה בשם א. בן-עזר ובניו בע"מ, חברה לשיווק הדרים ועיבוד פרדסים.
יזם והקים חברה י. ס. פ., מטעי הדר ישראל בע"מ.
כמו כן יסד חברה להשקעות בשיתוף עם משקיעי הון מארצות הברית וקנדה. בראשם משפחת ברונפמן, בעלת תעשיית הוויסקי הידועה בקנדה ובעלת בתי חרושת לויסקי בארצות הברית. חברה הרשומה גם בבורסה הישראלית. החברה הקימה מפעל גדול למיצים ושימורים באשדוד, וכן פרדסים באזורים שונים בארץ.
הקים ובנה 2 בתי אריזה משוכללים לאריזת פריהדר בנתניה וברחובות.
החברה גייסה משקיעי הון מקומי ובראשם משפחת בן-עזר.
החברה רשומה בבורסה בתל-אביב. חבר המועצה לפיקוח על פרי הדר. בנאי חפשי ואח בבני ברית. הקים חברות ציבוריות ופרטיות רבות.
בניו: עמירם, שרונה, ארנה.