Volume 19

Page 5594

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ני בתל-אביב ובירושלים והיה חבר ועדת הניסוח של מגילת העצמאות.

בשנת 1949 עלה לישראל, התמנה כנציג עליית הנוער במגבית המאוחדת לישראל.

בשנת 1952 קיבל תפקיד מנהל קרן היסוד לאירופה וצפון אפריקה. יצא לחו"ל לפעולות שונות ומקום מושבו בפריס.

בשנת 1956 התמנה כחבר האקזקוטיבה העולמית של האינטרנציונל הליברלי.

בשנים 1963-1968 ניהל בפריס עסק פרטי והמשיך בפעולותיו הציוניות כחבר האקזקוטיבה העולמית של איגוד הציונים הכלליים המאוחדים. היה חבר הנשיאות באירופה.

בשנים 1934-1969 פעולה מסונפת כעתונאי. כתב בעתונים "זמנים" בארץ, בעתוני ארגנטינה, ברזיל, מכסיקו, ארצות הברית, צרפת ועוד.

בשנת 1969 חיסל את עסקיו בפריס וחזר לארץ להשתקע ולשבת בה קבע.

חבר הנהלת המפלגה הליברלית העצמאית והוועדה המדינית.

צאצאיו: נדינה (לומדת באוניברסיטה): סרג' (בוגר בית ספר גבוה למינרל ומסחר בפריס, כלכלן).

יצחק גולדין

נולד באודיסה (דרום רוסיה - אוקראינה) ח' טבת תרנ"ח (דצמבר 1897).

לאביו הרב אברהם מרדכי גולדין, מטובי הרבנים באודיסה ובתל-אביב (ראה את הערך שלו בכרך זה). ולאמו איטה בת אליעזר חיים קרול - בעל בתיחרושת באודיסה (ראה את הערך שלו בכרך זה).

קיבל חינוך מסורתי בשילוב עם חיבת ציון בבית הוריו שהשפיעו עליו כמו על יתר בני המשפחה.

בחנוכה תרס"ה (1905) עם העליה השניה עלו כ-50 נפש מבני המשפחה המסועפת לארץ ישראל והתיישבו ביפו.

למד בבית ספר מיוחד ברוח המסורת וגם לימודי חול שהסבא יחד עם כמה מעסקני יפו החרדים יסדו בשביל בניהם ונכדיהם שנקרא אח"כ בית ספר "תחכמוני" (ראה פרטים בערך של אחיו משה גולדין-זהבי בכרך זה).

בגלל משבר חמרי של תעשיית ה"שרויט" של הסבא באודיסה נאלצה המשפחה (שקיומה בארץ היה מהכנסות בתי החרושת באודיסה) - לחזור לשם בשנת 1910. שם המשיך יצחק במשך שנתיים בלימודי תלמוד וכו' ואחר שהתכונן לחזור לארץ (בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914) הכשיר את עצמו במקצוע שיהיה לתועלת בארץ: "מכונאות". גמר בית ספר טכני-מקצועי באודיסה בשם בית-ספר "מנדלביץ". המשיך וסיים את בית הספר "טרוד" ואחר כך ב"טכניון" במחלקה לטחנות קמח. נשארו לו כשנה ורבע לגמור מהנדס-טוחן אך עם האפשרות הראשו

נה בגמר מלחמת העולם הראשונה (1919) חזר לארץ.

באודיסה היה חבר "ההגנה העצמית" ובשנות המהפכה ברוסיה 1917-1919 נמנה על מפקדת ההגנה כחבר "ועדת ה-9" מטעם "פועלי ציון", מפקדה שהיתר, מורכבת משלושה ארגונים. למרות היותו חבר המפקדה הראשית לא נתן לו ליבו להימצא רק במקום המפקדה, אלא השתתף בפועל בקרבות נגד הכנופיות

והחוליגאנים ביחוד בקרבת השוק הסיטונאי לפירות באודיסה ("פריגוז"), מקום ריכוז הכפריים מהסביבה שהיה מועד לפורענות.

בו בזמן עסק גם בתנועת העבודה ונדרש מטעם התנועה הסוציאליסטית לצאת לכפרים לארגון האיכרים.

היה במארגני ספינת מפרשים גדולה אשר היתה צריכה להעביר את נוסעיה מאודיסה ליפפטוריה (קרים) סבסטופול ואח"כ לקושטא ולארץ. בכללם היה גם העו"ד הידוע ממשפט מ. מ. בייליס, אוסקד אוסיפו ביץ גרוזנברג (על שמו ולזכרו רחוב בתל-אביב).

ההפלגה לא יצאה לפועל אף על פי שנוסעיה כבר נמצאו עליה ימים מספר על ציודם. הקבוצה התארגנה ונכללה מחדש בקנה מידה גדול יותר וחכרו אניה מיוחדת בשם "רוסלאן" אשר פתחה את העליה השלישית המאורגנת. הגיעו ליפו בחנוכה תר"פ (19.12.1919) אודיסה - יפו - תל-אביב ובה עלו כ-670 איש, ביניהם מגדולי המדע והעסקנות (לפני "רוסלאן" הגיעו עולים בודדים לארץ).

באניה זו עלו יצחק ושני אחיו משה ויוסף (ראה את ערכיהם בכרך זה).

מיום עלייתו לארץ (בפעם השניה) לא נח אף יום אחד ובכל המשברים לא היה "מחוסר עבודה". מיום עלייתו עבד במקצוע המכונאות בבית החרושת של "אבא נאמן" (ראה את הערך שלו בכרך א', עמוד 520) וזמן קצר אח"כ עבר לעבוד כמשרטט מכונות בבית החרושת של המהנדס "ליאון שטיין" (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1455) שם עבד עם ה' יוסף שפירא , אח"כ מנהל הברת החשמל בתל-אביב (ראה את הערך שלו בכרך שמיני, עמוד 3089).

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5594). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5594