Volume 19

Page 5595

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את צפורה בת יעקב בורובסקי , שעלתה אתו ב"רוסלאן".

ב-1920 נדרש ע"י המוסדות הלאומיים להיות בין החלוצים לכיבוש העבודה ברכבות א"י. נכנס לעבוד ב"לוקו" בלוד ומשם הועבר לחיפה.

היה מפעילי הסתדרות פועלי הרכבת וחבר המרכז שלה וגם לה הקדיש מכוחו ומרצו הרב.

בתקופה זו בשנת 1921 נבחר ונשלח כציר יחיד של פועלי ההובלה בארץ ישראל מטעם הפועלים היהודים והערבים לוועידה העולמית של פועלי ההובלה שהתקיימה בהמבורג (גרמניה) והצליח להפגין בצד שליחותו הפרולטרית גם את האופי הלאומי של הפועל-עבודה העברי ושפתו.

בחזרו מהוועידה המשיך ביתר שאת ומרץ את עסקנותו באירגון פועלי הרכבת כיהודים ובערבים. הדבר לא נשא חן בעיני השלטון המנדטורי. כתוצאה מכך נקטו באמצעי לחץ נגדו - אי-העלאת שכרו הדל (35 גרוש ליום) ומניעת התקדמותו למרות ידיעותיו כשרונותיו ומסירותו.

עם הקמת תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה עבר מהרכבת (מרץ 1925) יחד עם ה' בן ציון אליהו לופט , מנהלו הישיר להרכבת מכונות הדיזל בתחנה הנ"ל ולהפעלתן.

כאשר הוקמה תחנת הכוח בטבריה הועבר לשם להרכבת המכונות. גישתו וידיעותיו עשו רושם על פינחס רוטנברג (ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 866) שמינה אותו למכונאי הראשי של התחנה בטבריה יחד עם חברו ומנהלו מהנדס חיים סלאבין הקימו את תחנת הכוח בנהרים-תל-אור בפיקוח אליהולופט על המכונות ושוב גילה מסירות אין קץ וידיעות במקצוע שם החל להעניין גם במקצועות הדאייה והטיס.

כעבור זמן מה עבר לתחנת הכוח "מפעל רידינג" בצפון תל-אביב ושם נתמנה כמנהל משק התחבורה של חברת החשמל.

בזמנו החופשי טרח, טיפל וטיפח את התעופה העברית בארץ ישראל. הוא אשר חינך את הצעירים הראשונים לתעופה בארץ והודות לטיפולו בזמן מאבקנו על עצמאות ישראל היו לנו טייסים ואנשי אוויר אשר קיימו את הקשר היחידי עם הנקודות המרוחקות והמנותקות כמו גוש עציון, ישובי הנגב וכו'.

עברו עשרות שנות עבודה ותלאות והמשיך בלי ליאות נאמן לשאיפותיו ולהשקפותיו סירב להישמע לעצת הרופאים לשמור יותר על בריאותו ולהימנע מנסיעות רבות מעיר לעיר וממושבה למושבה, לקיבוצים וקבוצות, לישיבות, כינוסים, הרצאות ופעילות ללא הגבלה למען התעופה העברית בארץ.

ממניחי היסוד של "ק.ה.ל. (קלוב התעופה לארץ ישראל) על סניפיה השונים בערים והעמקים וליכודם כמוסד כל-ארצי של בית הספר לטיס מוטורי הראשון בארץ באפיקים בעזרתם של דב הוז ויצחק בן יעקב , מפעילי התעופה העברית..

יוזם ומארגן של בנייה עצמית של דאונים - 35

פוהרו - תכנית מקורית של מהנדס ק.ה.ל. של מפעלי התעופה והמועצה לתעופה.

שמונה עשרה שנות עבודה מתמדת ובלתי פוסקת בכל שעה ובכל מצב.

נתכבד באחד הפרסים של פ. א. י. בעד שירות טוב לפיתוח התעופה לקלוב התעופה לישראל נמסר ע"י הנסיך ברנארד , בעלה של מלכת הולאנד יוליאנה בוועידה ה-46 של פ.א.י. בהאג - הולנד, 1953. (התעופה, אוגוסט 1953).

נפטר בתל-אביב, י"ג בתמוז תשי"ג (26.6.1953). הלווייתו התעכבה בחצר תחנת הכוח של חברת החשמל בתל-אביב כשמעל ארונו טסים אווירונים של מוסדות התעופה העברית. הובא למנוחות בבית העלמין קרית שאול בתל-אביב (ראה מאמרי הערכה בירחון "התעופה" של קלוב התעופה לישראל).

פרופ' אהרן הראל פיש (הרולד פיש)

נולד בבירמינגן (אנגליה), ט' ניסן תרפ"ג (26.3.1923).

לאביו הרב שלמה פיש (הינו עורך המדרש הגדול - על חומש : במדבר ודברים) ולאמו רבקה בת אברהם סוויפט .

קיבל חינוך מסורתי וכללי. השתלם באוניברסיטות: שפילד ואוכספורד.

בעל השכלה אוניברסיטאית: אוקספורד B. Litt.: שפילד )Hons(.B.A

בשנת תש"ז (1947) נשא לאשה את פרנסיס גליס בת חיים אליעזר רוסטון.

בשנת תשי"ז (1957) עלה לארץ.

פרופ' לאנגלית באוניברסיטת "בר-אילן" רמתגן וראש המחלקה לאנגלית.

בשנת 1965 פרופ' אורח באוניברסיטת בראון בארצות-הברית.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5595). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5595