Volume 19

Page 5623

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והקימו את נמלי תל-אביב ויפו, בית ברנר, מעונות העובדות, שכונות הפועלים, רידינג ועוד.

תוך שנות העבודה הפך להיות גורם מדרבן ובעל כושר ביצוע וזאת במבצעים רבים קשי הגשמה, הוא לא היה איש המסגרות הקשוחות ואע"פ כן תרם רבות מיכולתו ותנופתו למבצעי בטחון והתיישבות, תוך הצטנעות ועמידה מחוץ לזרקורי הפרסומת.

בתקופת מלחמת העולם השניה, הקים את מחנות הצבא בעזה, וברפיח, את שדות התעופה בתל-נוף, פלוג'ה ולוד, וכאשר נדרש היה לקבל צוות להקמת שדה תעופה במפרץ הפרסי באי בחריין, גוייס הוא למשימה אשר נראתה אז כבלתי אפשרית כמעט, ויכול לה.

עם התארגנות העליה לאחת-עשרה הנקודות בנגב, במוצאי יום הכיפורים, היה בין מארגני ומבצעי המשימה. זאת גם עשה במבצע צינור המים לנגב, במלחמת השחרור נירתם למרבית מבצעי בניית הביצורים ואירגון האספקות לנגב הנצור. שם קשר קשרי רעות עמוקים עם גדודי הפלמ"ח ויושבי הקיבוצים. כאשר עמדה שאלת אירגון אספקה סדירה לירושלים היה בין מארגני ומבצעי כיבוש "בורמה" ולאחר מכן כביש "הגבורה".

עם תום מלחמת השחרור והתגבשות תוכנית ירקוןנגב, נקרא להקים את אחד המפעלים התעשייתיים הגדולים באותה התקופה את "יובל גד" באשקלון. בהקמתו של מפעל זה נתגלו תכונותיו כמנהל וכאדם וזאת משכמו ומעלה. תוך בעיות אין קץ, קובץ וגובש צוות עובדים שמורכב היה מעליית מרבד הקסמים ושאר יוצאי גלות אסיה.

צוות זה גובש לא רק ככוח מקצועי אשר ללא כל הכשרה מוקדמת ויכולת תעשייתית כלשהיא הגיע להישגים מרשימים ביותר, אלא גם גובש חברתית וזאת תוך דאגה מתמדת לטיפוח יחסי עבודה הוגנים, דאגה לתנאי חיים הולמים, בבניית שיכונים, מתן חינוך לדור הצעיר ופיתוח תודעה חברתית.

עם ההתארגנות המחודשת של החרושת ההסתדרותית "כור", נקרא להיות מעמודי התווך בה וכחבר בהנהלתה. במסגרת זו נרתם במלוא מרצו ואונו לקדם את התעשיה ולפתח את תודעת הייצור התעשייתי, תוך סחיפת כוחות צעירים ודינמיים למסגרת החרושת של חברת העובדים. עבודתו ב"כור" לא מנעה את היחלצותו לעזרת כל מבצע קשה, אשר עלה על שרטון. בין השאר ב"מבצע קדש", בפירוק מסילות הברזל בסיני, חרישת הכבישים שם, הנחת צינור הנפט הראשון וזאת בקטעיו הקשים ביותר.

בבניית נמל אשדוד, כאשר הפיגור בלוח הזמנים סיכן את פתיחת הנמל במועד, נחלץ לעזרת האחראים והצליח לבצע את המשימה במקביל לפעילותו הסדירה ב"כור".

רשימת האזעקות ששוגרו אליו ארוכה וארוכה עוד יותר רשימת פעולויותיו במישור הציבורי, התעשייתי, החברתי והמפלגתי. וכל זאת תוך הישמרות מהתנשאות כל שהיא ושמירה על כבוד האדם.

מבצעו האחרון היה הקמת מערך הייצור לצינור הנפט הגדול מאילת לאשקלון.

עם פטירתו וזאת בעת שכיהן כמנכ"ל "לילנד אשדוד" נאמר אודותיו בין השאר: "משה מת אולם הוא מורגש בכל אתר ואתר בארץ, בנפט הזורם בצינורות, בטיפות המים המשקות את השדות, באניות הפוקדות את חופי המדינה וברעש החרושת".

נפטר בדרכו מעבודתו ביום העשרים ואחד לינואר 1970 (בי"ד בשבט תש"ל).

בנו: אורי (אריה).

שמואל רכטמן

נולד ברחובות, כ"ג אדר א' תרפ"ד (28.2.1924).

לאביו יוסף רכטמן ולאמו שמחה בת דוד חסון.

קיבל חינוך עברי לאומי.

פעיל במכבי הצעיר.

בשנת 1948 נשא לאשה את נעמי בת חיים ויזנ פלד.

במלחמת השחרור שירת במטה חטיבת גבעתי, ובצה"ל שירת 3 שנים.

היה חבר במרכז הציונים הכלליים.

מזכיר וגזבר ב"כפר סילבר".

יו"ר סיעת גח"ל בהסתדרות.

חבר במוסדות מרכזיים של המפלגה הליברלית (גח"ל).

חבר הרוטרי, אח בבונים החפשיים ובבני ברית.

כיום ראש עיריית רחובות.

נחום יצחק מרקין

נולד בקרוגלה (רוסיה) בשנת תרנ"ג (1.4.1893).

לאביו ר' הלל מרקין (מפורסם בתורה, רב, ועסק במסחר הפרוות) ולאמו שרה בת דוד (דני) מזא"ה.

קיבל חינוך מסורתי וכללי בתורכיה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5623). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5623