Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 19

Page 5660

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

1922-24) ומינכן (1921) בגרמניה וקיבל בהצטיינות את התואר (בהיותו בן 22) דוקטור לכלכלה.

התמחה בכלכלה בשאלות מטבע ועבודתו בשטח הזה זכתה לפרסום והקנתה לו מוניטין.

בשנת 1926 נשא לאשה את נלי בת אלברט פרנק.

בתקופת לימודיו באוניברסיטאות הנ"ל, התעניין בציונות בזכות אשתו והתקרב לחוג החבר חיים ארלוזורוב ז"ל (ראה את הערך שלו, בכרך חמישי, בעמוד 2082), שהיתה חברה מצעירותה בתנועת הנוער הציוני "כחול לבן".

בשנים 1924-35 היה פקיד בכיר בבנק איפותיקאי בברלין ועלה לדרגת מנהל הבנק (מנהל בנק הצעיר ביותר בגרמניה בימים ההם). עבד ב"רייכבנק'', הבנק המרכזי תחת הנהלתו של נשיא הבנק שאכט .

לאחר שהיטלר עלה לשלטון, הוצא חוק שעל פיו נאלץ היה לעזוב את עבודתו. שר האוצר הגרמני הצליח לדחות את הגזירה ל-9 חודשים, היות והיה מעוניין שארנסט יסיים מיזוג של שני בנקים בו התחיל.

נתבקש לנהל חברה ציבורית שהוקמה אז ע"י ד''ר זיגפריד מוזס (ראה את הערך שלו בכרך חמישי, בעמוד 2102) במטרה לממש רכוש יהודים שהיה קשה לממשו בדרכים רגילות, ולאפשר את יציאת היהודים מגרמניה. "היתה זו עבודה קשה, ולעיתים מסוכנת, משום שכל אותה עת עמדה החברה תחת עיקוב הגיסטאפו".

מצעירותו הוא התעניין יחד עם רעייתו בהיסטוריה, באמנות, במוסיקה ובאמנות מימי הביניים באירופה.

בשנת 1930 ביקר בארץ ואז הציע לו אליעזר (זיגפריד) הופין שעמד בראש "בנק אנגלו פלשתינה" (כיום "הבנק הלאומי לישראל בע"מ"), לנהל את ה"בנק האיפותיקאי הכללי" הקשור עם הבנק (ראה את הערך של הופין, בכרך שלישי, בעמוד 1150, ובכרך תשיעי, בעמוד 3413).

בשנת 1935 עלה לארץ.

ובאותה שנה נתמנה למנהל "הבנק האיפותיקאי הכללי של א"י בע"מ" בתל-אביב.

משנת 1948 היה מנהל מחלקת ההוצאה של "בנק אנגלו פלשתינה בע"מ" (כיום הבנק הלאומי לישראל בע"מ) ושימש מנהל מלוות המדינה והמשיך בתפקידים אלה עד 1954 כאשר חהל לפעול בנק ישראל כבנק מרכזי של המדינה.

היה סגן מנהל, ואח"כ מנהל כללי משותף של מועצת המנהלים של בנק לאומי לישראל משנת 1957 עד 28.7.70 (ראה להלן).

אירגן את הוצאת הכסף הישראלי וייסד את מינהל מילווה המדינה 4 שנים. מאוחר יותר (אחרי הקמת המדינה) יצא להשתלם בנושא זה.

השתתף בהכנת "חוק בנק ישראל".

בשנת 1954 נוסד הבנק המרכזי, וקיבל לידיו את הוצאת הכספים ואת ניהול מילווה המדינה.

כיהן בתוך יו"ר וכיום נשיא הוועד הפועל של "איגוד הבנקים בישראל", ויו"ר הוועד הפועל שלו.

יו"ר מועצת המנהלים של "הבורסה לניירות ערך" בתל-אביב.

יו"ר מועצת המנהלים של "בנק יעד לפיתוח חקלאי בע"מ".

יו"ר מועצת המנהלים של חברת אפריקה-ישראל להשקעות בע"מ.

יו"ר מועצת המנהלים של איחוד סוכנויות ביטוח בע"מ.

סגן יו"ר מועצת המנהלים של "חברת מיגדל-בנין לביטוח בע"מ".

יו"ר מועצת המנהלים של הבנק האיפותיקאי הכללי בע"מ.

חבר במועצת המנהלים של "אנגלו-ישראל" בנק לימיטד לונדון".

יו"ר חברת חמי טבריה בע"מ.

יו"ר החברה לנאמנות של בנק לאומי.

חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל.

חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל.

אחרי פטירתו של ד"ר ישעיהו (הרברט) פורדר ז"ל בתל-אביב (ראה את הערך שלו בכרך שביעי, בעמוד 2856), יו"ר מועצת המנהלים של בנק לאומי לישראל בע"מ. ב-18.7.1970 מונה להמן ליו"ר מועצת הדירקטוריון של הבנק.

פעיל בתפקידים ציבוריים שונים בארץ: יו"ר הוועד המנהל של המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק (שליד האוניברסיטה העברית בירושלים).

חבר הוועד הפועל - אגודה למען המכון האונקולוגי ע"ש משה שרת ז"ל (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1113, בכרך י"ג, בעמוד 4355 ובכרך ט"ו, בעמוד 4806).

נשיא "המגבית המאוחדת בישראל" (קרן היסוד - קרן קיימת לישראל).

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5660). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5660