Volume 19

Page 5676

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל חינוך תיכוני וגימנסיה.

עלה לארץ בשנת 1933.

התיישב במושב מולדת שבעמק יזרעאל.

עד מהרה נפרד מהטרקטורים ונרשם לקורס לטיס של חיל האוויר המלכותי הבריטי. 25 איש מ"בני פלשתניה" השתתפו באותו קורס שנערך ב-1943 ונמשך כשנה וחצי. המשתתפים רוכזו באחד ממחנות הצבא הבריטי במצרים ולאחר מכן הועברו לרודזיה ולדרום אפריקה. בקורס זה היו 13 איש, אך רק שלושה זכו לסיימו בהצלחה, והוא היה אחד מהם.

כשעל חזהו כנפי-טיס, נשלח להשתלמות נוספת בחיל התעופה הבריטי. נדרש לבצע טיסות ארוכותטווח במפציצים. אחד התרגילים בקורס זה היה צידצוללות לאורך חופי דרום-אפריקה.

יום אחד אירעה תקלה למטוס בו טס. בלית ברירה ביצע נחיתה על הים והוא והנווט זינקו למים. שניות אחדות בטרם שקע המטוס במצולות, הספיקו השניים לשחרר יונת-דואר, שעל רגלה פתק ובו ציון המקום המשוער בו נמצאו. רק לאחר שעות ארוכות של שחייה בים הסוער, חולצו על ידי ספינה.

כשהוקמה מדינת ישראל, התגייס לחיל-האוויר. היה מפקד הטייסת הראשונה של החיל ומאוחר יותר גם מפקדו הראשון של בית-הספר לטיס. הוא השתתף במספר הפצצות ונטל חלק פעיל בהטסת אספקה לישובים נצורים במלחמת השחרור.

ב-1950 הצטרף לחברת "אל-על". מצא עצמו מוקף בקברניטים זרים: אנגלים, וולשים ואמריקאים איישו אז את מטוסי החברה הישראלית. הוא הסתדר אתם מצויין.

טיפס בסולם הדרגות באיטיות, אך בהתמדה: קצין ראשון במטוס דו-מנועי; קברניט ישראלי ראשון ב-1957; אחר-כך קברניט ב"מודלים" החדשים של הצי האווירי - ה"בריטניה" וה"בואינג" 707 (אותו תקלוט "אל על" בשנה הבאה), עד הגיעו, לפני שנתיים, לתפקיד של "ראש אגף המבצעים". בתפקיד זה טיפל בכל השקור בהכשרת טייסים ומהנדסי טיס לקראת קליטת "בואינג 747".

היה ידוע כטייס מיבצעי מעולה שהשתתף במיבצעי טיסה בעלי חשיבות לאומית ובתפקידיו תרם רבות לפיתוח "אל על" והתעופה האזרחית בישראל.

לזכותו זוקפים את הרמה המבצעית הגבוהה שאליה הגיעה חברת "אל-על".

הטיס את המטוס אשר הביא את אדולף אייכמן ממקום תפיסתו (ארגנטינה) לארץ.

הטיס את "האנשים החשובים מאוד" של המדינה: דוד בן-גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר ועוד כשיצאו לחו"ל. השתתף בטיסות סודיות, שטרם הגיע הזמן לפרסמן.

נשא לאשה את קיטי בת אלפרד אטלינגר .

הוא שנא פירסומת והתחמק בעקשנות מראיונות עם עתונאים.

היה קפדן, מנומס וחייכן.

נפטר בלונדון, במוצאי שבת, י'תשרי תשל"א (10.10.70) במכונית שהסיעה אותו מבית-המלון לנמל התעופה, אשר משם עמד להטיס מטוס "אל-על" לתל-אביב, בטיסה 476. ארונו הובא לארץ ביום י"ב תשרי תשל"א (12.10.1970) והובא לקבורה למחרת, בבית העלמין בחולון.

בנותיו: שולה; אורית; קרני-יעל.

אריה הומינר

נולד בירושלים, בשנת תרפ"ז (1927).

לאביו הרב פנחס הומינר (עסקן ציבורי בישוב הישן. עבד בתור מומחה בשחיטה בירושלים. נרצח ע"י שוטרים בריטיים. ראה את הערך שלו בכרך שישי, בעמוד 2594, לאביו הרב שלמה הומינר , מעס

קני ירושלים בימים ההם, ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 596, ולאמו צפורה , ראה בכרך שלישי, עמוד 1909, בת הרב אברהם הלוי, שהיה ראש השוחטים בקובנה, אחות הרב הדיין יוסף צבי הלוי , שהיה ראב"ד ביפו-ת"א, ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 354) ולאמו יוכבד בת הרב מרדכי גולדמן מירו

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5676). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5676