Volume 19

Page 5693

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בקשתו) ע"י המזכיר הכללי מר מודי ממשרד הנציב העליון הבריטי - לשיחה. לאחר שמר מודי בדק את כל תעודותיו ותהה על קנקנו ואוצר ידיעותיו, אמר לו בחיוך: "לצערי אין לי לעת-עתה להציע לפניך שום עבודה שתהא ראויה לך... אם לא את עבודתי שלי" - לאחר חצי שנה נתקבל למינהל המנדטורי כעוזר לממונה על ענייני הקרקעות ומסי מקרקעין.

ב-1933 מונה קצין מחוז בירושלים. בתפקידו עסק בענייני בטחון הקהילה היהודית ובענייני העיריה. בין השאר עסק בענייני הקהילה העברית, בסדרי הבטחון במקומות הקדושים ובהם "הכותל המערבי".

יחס הבריטים אליו היה מצויין, נקט בשיטה של יחס הוגן, והבריטים גמלו לו ביחס דומה.

הכיר במשך שנות שירותו בירושלים את הנציבים העליונים, ואף קיבל תואר כבוד מהממשלה הבריטית - "חבר המיסדר של האימפריה הבריטית".

את עבודתו במינהל המנדטורי ראה כשליחות ולא כמקום עבודה נוח.

ב-1945 עבר לתל-אביב ומונה למושל המחוז. הציבור היהודי התייחס אליו באמון בלתי מוגבל, בכלל זה אנשי המחתרת.

אחרי צאת הבריטים מהארץ (השליטה בא"י היתה להם נטל כבד) שמח שתם השלטון של ממשלת המנדט הבריטי. אחרי יום הכרזת המדינה הוזמן לטקס במוזיאון תל-אביב. זימן את הפקידים לחדרו והודיע להם, כי מעתה השפה המדוברת במשרד תהיה העברית.

כעבור ארבעה חודשים לפני סיום המנדט, ניתן לו מכתב בחתימת דוד בן-גוריון (ראש הממשלה) וזאב שרף , בו נקבע כי הוא מתמנה לתפקיד הממונה על המחוז בת"א ,עם צאת הבריטים, ותפקידו לדאוג למעבר תקין של המינהל לידיים ישראליות.

היות וצורת השלטון הבריטי על הרשויות המקומיות, בהשוואה לדפוסי השליטה הישראלית, היה שלטונם תקיף, מערכת היחסים היתה של שליט שפקודותיו מחייבות ציות. בעוד ששליטתו של משרד הפנים על הרשויות המקומיות רופפות יותר. השינויים בחוק - לאחר קום המדינה - מכתיבים את מערכת היחסים הדמוקראטית והחופשית בין המינהל המקומי למשרד המרכז. וכיום: מעודדים את הסמכויות של הרשויות המקומיות.

ב-1948 עבר לירושלים למשרד שר הפנים בתור סגן המנהל הכללי לשלטון המקומי.

בסוף אפריל 1969 הוא פורש, בתום 41 שנות שירות במינהל הממשלתי (הבריטי והישראלי) לגימלאות.

בשם המשפחה אב-רזי בחר לאחר נפילת בנו יחידו בסוף שנת 1951 בשירותו בצה"ל.

קשה היה לו להתאושש מאסון זה. מאז הקים מפלעי הנצחה התואמים את אישיותו של הבן, שהיה חובב ספרות ונגינה. ניטעה חורשה על שמו, הוקם אולפן למוסיקה על שמו במדרשת נח"ל, בית תר

בות בקיבוץ גונן, ופינות לאמנות בספריות של הגימנסיה הרצליה והגימנסיה העברית בירושלים, בהן למד.

בנו יחודו: רזי ז"ל (נפל בנתיב ל"ה, ביום כ"ו כסלו תשי"ב (25.12.1951).

אינג' אליהו בראון

נולד בירושלים, כ"ג שבט תר"ע (2.2.1910).

לאביו אליעזר בראון ולאמו שרה.

סיים את הגימנסיה העברית בירושלים בהנהלתו של ד"ר יוסף מוהליבר, והיה תלמידם של הסופרים: א. א. קבל, משה כרמון וי. ברכיהו ושל המתמטיקאי י. לדזינסקי.

למד הנדסת חשמל ומכונות באוניברסיטת קאן (בצרפת) והשתלם בג'נבה (שווייץ).

הוסמך להנדסה. עם זאת למד שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית וערבית.

עם שובו לארץ פיתח פעילות מקצועית-חינוכית.

בשנים 1947-1932 ניהל את בית-המלאכה של הדואר והטלגראף של ממשלת המנדט בירושלים.

בשנת 1940 ייסד את המכון הטכני "ירושלים", והכשיר מאות צעירים בעבודה מקצועית-טכנית.

חיבר ופירסם ספרי לימוד בתורת החשמל המצטיינים בפשטותם ובבהירות ההרצאה.

הספרים שפירסם: נוסחאות החשמלאי; אינסטאלציה חשמלית - התקנה לאור ויכוח: תורת החשמל המעשית - החשמל הנע; יומני כיתה עבור בתי-הספר המקצועיים בארץ ; מכונות חשמל; קטלוג לתוכניות הלימודים בבתי-הספר המקצועיים ועוד.

כן יצאו לאור תשע חוברות במתמטיקה לעבודות בית, בהוצאת המכון הממשלתי להכשרה ולהשתלמות, המסונף למשרד העבודה.

ב-1947 נתמנה לנהל את בית-הספר המקצועי תיכוני "כל ישראל חברים" (האליאנס). בבית-ספר זה ראה את מפעל חייו ומכשיר רב ערך להקנות מקצוע לדור הצעיר לתועלת התלמידים והחברה כולה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5693). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5693