קיבל תואר דוקטור ברפואה ובכירורגיה וטרינרית .MVSCH .D.
מיד עם הכרזת מלחמה מצד מוסוליני באיטליה במלחמת העולם השניה, היה שבוי מלחמה אזרחי.
היה חבר פעיל בוועד של השבויים במחנה ריכוז פררמונטי (איטליה) וכווטרינר המקומי (בבית המטבחיים שהוקם ביזמתו במקום). ואחר-כך במחבוא מפני הצבא הכובש הגרמני.
עם שחרור איטליה היה נציג הפליטים היהודים במילאנו ודוברם לפני צבא הכיבוש האמריקאי והבריטי ושלטונות האיטלקים שהוקמה במילאנו כשבועיים אחר השחרור מהשלטון הגרמני.
בשנת 1941 נשא לאשה את לבה בת שלום ברטשפיל. בשנת 1945 (כחדשיים אחר גמר מלחמת העולם השניה) עלה לארץ.
מיד עם בואו לארץ נתקבל לשירות הווטרינרי של ממשלת המנדט ומיד התקשר עם תושבי ספר ועבר מתל-אביב לכפר סירקין ע"י פתח-תקוה, במטרה להיות פעיל במקצועו כרופא וטרינרי והן כאיש הגנה בכפר ובסביבה (ואז ספר).
בשנת 1946 הקים משק עופות מודרני בכפר, כ"כ עם קבלת הטלפון הראשון בביתו, היה זה הקו הטלפוני הנורמאלי בין המושבה פתח-תקוה (כיום עיר) וכפר סירקין. עבור הקו והעמודים המיוחדים במרחק בין פתח-תקוה וכפר סירקין שילם מכיסו.
היה רופא וטרינרי שדה ומדריך במלחמה נגד מחלות מידבקות בעופות בישובים רבים דרומה ומזרחה מפתח-תקוה בשנים 1945-55.
בביתו בכפר היה אחד מ"הסליקים" החשובים של נשק ההגנה. ובימי החיפושים אחר נשק ע"י הבריטים לא הצליחו לגלות את ה"סליק" שהיה בנוי במרתף ביתו.
תשע שנים היה מפקד עזרה ראשונה במזרח פתח-תקוה (כפר סירקין ושכונת בילינסון) ובשמירה בנשק בלילות ובימים בשנים 1946-55 בכפר סירקין.
כיום, רופא וטרינרי מוניציפאלי (עירוני) של הרשויות המקומיות זבולון.
בתו: יוכבד (סטודנטית, ילידת 1950).
תושב קרית ביאליק, חיפה.
יהודה זאב טרייביש
נולד ביפו, רחוב בית אשל, ליד מגדל השעון, ביום כ"ז תשרי תרס"ה (6.10.1904).
לאביו חיים צבי טרייביש (היה בין ראשוני מייסדי שכונת "אחוזת בית" [היא כיום עיר תל-אביב]. את ביתו ברחוב הרצל מספר 22 בנה בשנת 1911 בגבול רחוב הרצל ורחוב יפו-ת"א, ונתן ע"י כך דחיפה לרכישת מרכז מסחרי. ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 818), ולאמו מרים בת ניסן שלומוביץ. למד בגן הילדים הראשון ביפו - נוה-שלום, בבית-ספר תחכמוני ביפו (בנוה שלום לאחר מכן עבר לבנין בית-ספר תחכמוני - ברחוב שלוש) עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסוף 1914.
עבר לבית הספר לבנים בתל-אביב שמנהלו היה ד"ר יוסף מהרשק ולמד בו עד פסח 1917 ועם הגירוש של תושבי תל-אביב-יפו ע"י ממשלת תורכיה עבר עם בני משפחתו לגליל התחתון במושבה סג'רה.
המשיך ללמוד בבית-הספר הכפרי בסג'רה עד ספטמבר 1918 (כשנכבשה הארץ ע"י הבריטים).
באוקטובר 1918 חזר לתל-אביב, נכנס לגימנסיה העברית "הרצליה" לכיתה הרביעית, וסיים לימודיו בכיתה השמינית ב-1923. במחזור הי"ח. היה תלמיד מצטיין בכל שנות לימודיו בגימנסיה.
בשנת 1924 נסע ללונדון והתקבל כמתלמד באוניברסיטה בלונדון בפקולטה להנדסה ללימודי החשמל והטכניקה. עבר את בחינות הביניים ב-1925, אבל בגלל פטירת אביו חזר לארץ ב-1926.
ב-1929 נכנס לשירות ממשלת המנדט בתפקיד של מזכיר כללי של המחלקה של הרשויות המקומיות עיריות - בתל-אביב.