Volume 19

Page 5722

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דוד תדהר (טודרסוביץ)

(מתוך כרך ד')

לאביו ר' משה בצלאל טודרסוביץ (שעלה ארצה מפרוז'נה, פלך גרודנה, בשנת תרנ"א היה מעסקני הישוב הישן) ולאמו אסתר רחל בת אהרן נירנברג (ראה כרך א', עמוד 412). נולד ביפו, ז' סיון תרנ"ז.

קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "שערי-תורה" (המוסד שנוסד ביזמת אביו), בית כפר תחכמוני ובבית הספר עזרא. בן עשר מת עליו אביו ולאפוטרופסיו נתמנו ר' יחזקאל דנין (ראה כרך א', עמוד 480) וחכם יוסף משה (ראה כרך א', עמוד 162).

מילדותו החל בעסקנות ציבורית ביפו. הצטרף למכבי והיה בין הפעילים ביותר בכל ענפי הספורט. היה בין הלוחמים בקלובי "המסיונים", אירגן קבוצת נערים שנלחמו בנערי השכנים הערבים והגרמנים שהתגרו בהם. היה בין ראשי השובתים והמשביתים את בתי הספר של חברת "עזרא" ("ההילפספראיין") הגרמנית (1913).

איחד את הנוער האשכנזי והספרדי ביפו ומהראשונים שקשרו קשרי ספורט וידידות עם הנוער הערבי מיפו. סיפק לחגיגות הספורט ברחובות לפני המלחמה העולמית הראשונה מלבושים וצרכי ספורט וכו', היה הראשון שהכניס דברי ספורט בארץ.

ה-ה הרוח החיה, המארגן והמוציא לפועל בכל ארגוני הנוער ומוסדות הצדקה בעיר.

בן 17 היה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשביפו היה המפקד חסן בק הידוע ועוזריו שהצרו ליהודים. ובגיל צעיר זה הגיש עזרה לדיזנגוף וחבריו בימי הגירושים של הנתינים הזרים מהארץ. היה לעוזרו של "מאמור-הנפוסים" (פקיד הפספורטים) והציל אז רבים מהמתעתמנים "בשינויים" בתאריכים וכו'... לקח חלק פעיל ביסוד בתי התה והמטבח, והיה מהעובדים העיקריים במטבח "אוווה" (יחד עם משה שרת, אחיותיו, האחיות בלה ונינה ברלין, הדסה סמואל, חנה דנין ועוד) ששם חילקו ארוחות צהריים לנצרכים. היה מהראשונים שהתעתמן והחליף את שם משפחתו הגלותי "טודרסוביץ" ל"תדהר".

בשעת החיפושים בתל-אביב אחרי בולי קרן הקיימת לישראל, תמונות הרצל, דגלים ציוניים, בנקנוטי אפ"ק וכו' ; ואחרי הודעתו של הקיימיקאם בהא-אלדין, כי כל אשר יימצא ברשותו בול של קרן הקיימת - אחת דתו להתלות, הצליח להעביר מהמשרד הארצישראלי את כל "הדברים האסורים" למקום בטוח. דבר זה נעשה במהירות ובאומץ לב.

כשהסן בק נטל מידי היהודים את הנשק התכוננו הערבים להתנפל על תל-אביב והשכונות היהודיות בכלל. תדהר נסע עם מאיר רוטברג (מ"המשביר", מראשוני מייסדי "ההגנה". ראה את הערך שלו בכרך ד') לירושלים לשם קבלת נשק. ובסכנת נפשות העביר שני סל- נשק ברכבת מירושלים ליפו, בשעה שבתחנת הרכבת ערכו חיפושים. היה בין הראשונים שהצטרף ל"ארגון 13" שיסדה את "ההגנה" (מאיר רוטברג, סעדיה שושני, אברהם קריניצי, דוד סברדלוב, דב רוזנשטיין, משה שרתוק, אליהו גולומב, דב הוז, שלום פחטר ועוד).

כשהמצב החמרי הורע יסד יחד עם חבריו רוממתי עזר הורביץ, האחים ברגר, יצחק ציזלינג ועוד, את "האגודה להלבשה והנעלה" במטרה להלביש ולהנעיל את ילדי בתי הספר, בנעלים ובגדים .

בתרע"ו כשפשטה מחלת החולירע בארץ, פנה אליו יעקב אפטר (היה מנהל המשביר המרכזי) לארגן גדוד סניטרי שלידיו תימסר ההשגחה למנוע בעד התפשטותה בשכונות היהודים ביפו.

כשארבעים בעלי מלאכה יהודים מיפו ותל-אביב נהרגו ע"י אווירונים אנגלים שהטילו פצצות על הצבא התורכי בבאר-שבע, בשעה שנשלחו לשם להקים בניינים לצבא התורכי, אירגן עם כמה מחבריו הגרלה גדולה של "שק קמח לבן" (בקושי השיגו אז קמח "שחור") ונאספו אז כשש מאות לירות ובכסף זה עזרו למשפחות ההרוגים להסתדר.

כשנקרא לצבא עבד ביער כפר קרע ע"י זכרון יעקב (בהנהלת יצחק רוקח ומשה פנחסביץ) לשם הכנת עצים לרכבות ושוחרר בחסד ה"ויסיקה". שם הגיש עזרה לקבוצת ניל"י, בהעברת מכתבים.

במחצית נובמבר 1917 בכניסת צבא הכיבוש ליפו נתמנה לפי המלצתו של מ. דיזנגוף לצנזור הדואר באינטליג'נס הבריטי בהנהלתם של קפטן ולי ולויטננט ברונטין. נשלח כמה פעמים לעבור את הגבול שבין פתח-תקוה ויפו, ששם נמצאו עדיין התורכים, לשם ריגול אחר האויב.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5722). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5722