Volume 19

Page 5729

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לרגעי גיל ומשוש, לרגעים בהם הבריקו עיניו בגיל-חדוות-חיים, בניצוץ התום הילדותי שהווה חלק ממנו עד זקנה, שיבה ומוות, בשבובי השובבות, שליווהו בכל עת כמי שזורק כדור מעלה מעלה, גבוה גבוה וממתין בסבלנות ובקוצר-רוח גם יחד לראות האם יחזור הכדור, וכיצד יפול, והאם יצליח לתפסו שנית, כילד תמים המשחק את מישחקו... ומה רבות היו שמחותיו כשאותם אלפי הכדורים שהעיף מעלה מעלה ירדו וקלעו במטרות שקבע לעצמו, על אף המעצורים, על אף המכשולים, למרות המתנגדים ולכאורה בניגוד לכל הגיון, פרט כמובן להגיונו הוא, להגיון המיוחד ש"דוד תדהר" שמו, ושאין לו אח ורע ואין ולא יהיה לו מחקה!

וראיתיו פעמים כה רבות גם בצערו. צער אשר עתים הביעו במלים בפני ידידים קרובים, וצער אשר כמסו בלבו, ודומני, כך נדמה לי לפחות, כי חילקו רק אתי, צער על צביעותם של כאלה שחשב לידידים, צער חינם שנגרם כתמורה על כוונות ומעשים טובים שביצע, אך שוב, היה זה חלק בלתי נפרד מאישיותו, מאהבת הזולת שקוננה בו, וכשם שבלי נצחונותיו ותוצאותיו השמחות בעקבותיהן לא היה הוא - הוא, כן בלי האכזבות והצער בעקבותיהן לא היה הוא דוד תדהר, אלה השלימו את אלה, אלה דבקו באלה ואלה נתמזגו באלה, והיו לאחד - לדוד יקירנו, אותו לא ישכיחו מאתנו לא השמחות ולא הצער היצוקים בכל יום ובכל שנה שנגזר עלינו להמשיך ולחיות עלי אדמות, בלי דוד.

דרכו של כל בשר הוא המוות, ודרכו של העולם הוא, כי הצעיר מלווה אל בית עולמו את הקשיש ממנו ודרכם של החיים הם, כי אבות נפטרים ובנים מבכים אותם, ובכך לא נהג דוד תדהר את היוצא מן הכלל, אם כי לכם רבקה, אתי ובצלאל ואף לי אני נקטע מגן החיים כאילן עטור ענפים, כאילן נותן פירות, שמחשבתו בהירה, לבו קשוב, מוחו ער ומתכנן ועדיין, עדיין המחר לפניו, הרי לא נתעלם מן המציאות כי זכה לבנים ונכדים ומילא בחייו מעשים שעל נקלה, וללא כל רגש של נחיתות ניתן לחלק למחצית התריסר של אנשים חיים, תוססים, הוגים ופעילים, ומשנסתלק לעולמו ועל אף המליצה המקובלת (ושהיתה שנואה עליו) לא השאיר דוד תדהר חלל ריק, השאיר למאות ולאלפים סימני דרך, תמרורי אורות מנצנצים, ואתכם יקירי, רבקה, אתי ובצלאל, ובכך הבה ונתנחם כולנו.

דוד אלמוג

יו"ר ארגון הבלשים בישראל מילנו, 27.12.70

בישיבת מועצת העיריה מיום 20.12.1970 העלה ראש העיריה, מר יהושע רבינוביץ, את זכרו של דוד תדהר, זכרונו לברכה, ובין יתר דבריו, אמר: "דוד תדהר, יליד יפו, נפטר בגיל 73. מראשוני המתגייסים לגדודים העבריים. שירת כקצין המשטרה ביפו ובירושלים. בשנת 1926 פתח משרד חקירות פרטי בתל-אביב. במאורעות 1936 הציל יהודים מיפו על ידי העברתם תוך סיכון עצמי לתל-אביב. ב-20 השנים האחרונות הוציא לאור אינציקלופדיה לחלוצי חישוב ובוניו 18 כרכים. יהי זכרו ברוך !" דברים אלה נרשמו בספר הפרוטוקולים הרשמי של עירית תל-אביב-יפו לדורות הבאים,

א. נאמן

סגן מזכיר העיר

ידעתי שהאיש-הידיד, דוד תדהר, מהלך בסבלו ובחוליו, אינו נח ואוסף וממשיך לאסוף רסיסי מעשים של בוני הישוב, שהניחו אריחים ונדבכים בחומת מדינת ישראל, במעשים אפורים ויוצרים, רחוקים מפרסומת ונשכחים, - הרי היכתה בי הידיעה המעציבה על הסתלקותו הפתאומית. הוא נפל זקוף קומה כאלון כרות ממהלומת סופה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5729). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5729