Volume 2

Page 1011

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בברזל וביתר החמרים, ואף הקים בניני-לואי שונים בהצלחה.

פרסם מאמרים על בנית גשרים בעתונות המקצועית בהונגרית ובגרמנית.

צאצאיו : אנדה, שמשון (פטר).

יצחק שמעיה אלישר

נולד בירושלים, י' חשון תרל"ג (1872), לאביו הרב חיים משה (בן הרב הראשי וראשון-לציון רבי יעקב שאול, ה"יש"א ברכה", ממשפחת רבנים עתיקה, שלפי דעות חוקרים מוצאה מוילנה והתבוללה בין הספרדים במאה ה-18), ולאמו וידה בת הרב הראשי וראשון-לציון רפאל מאיר פאניז'יל (המרפ"א).

למד בחדר ובבית-הספר למל (בעת שהיה כולו ת"ת ספרדי מפאת החרם שקנאי האשכנזים הכריזו עליו), בבית-המדרש "דורש ציון" (מיסודו של הרב יצחק אופלטקה מפראג) ובישיבה והגיע לידיעה רבה בתורה, עד כי בבחרותו כבר כתב תשובות בהלכה, שאחדות מהן הכניס אביו זקנו היש"א ברכה לתוך ספריו. למד ערבית וצרפתית וכתיבה עברית מפי טובי המורים שהיו בירושלים בזמן ההוא ועמד לנסוע ללמוד בבית-המדרש לרבנים ולמורי-דת מיסודו של הרב אברהם דאנון באיסטמבול, אך נמנע מזה בגלל התנגדות המשפחה.

נשא לאשה את רוזה, בתו השניה של השר והעסקן יוסף נבון ביי, יוזם ובעל הזכיון למסילת-הברזל יפו-ירושלים ולהזרמת מים לירושלים (נפטרה ט' תמוז תרפ"ח).

החל לעסוק במסחר, אך הוסיף לקבוע עתים לתורה עם חבריו בישיבה, מרבני הספרדים ולפעמים בישיבתו הפרטית של הרב יעקב מאיר (שהיה אח''כ ראשון-לציון ורב ראשי לארץ-ישראל).

שנים אחדות עסק במסחר בשותפות עם בנציון קורונל ואח"כ עם אחיו הבכור יוסף שאול ומתרפ"ז ואילך לבדו.

לפני מלחמת-העולם הראשונה היה חבר לשכת המסחר הירושלמית שיסד השלטון הטורקי. בשנות המלחמה ההיא היה חבר המועצה הכלכלית הממשלתית וחבר וגזבר הועד הממשלתי והבין-עדתי לחלוקת הסיוע שנשלח מאמריקה להקלת המצוקה. כחבר המועצה הכלכלית טיפל בקנית חטים ואספקת לחם לתושבי ירושלים והשתתף כנציג יהודי בועדה שנסעה לקיר-מואב שמעבר לירדן ולכפרי המחוז לקנות חטים ושהה שם כארבעה חדשים והיה הפעיל העיקרי במשלחת זו.

אחרי הכיבוש הבריטי נבחרו הוא ויצחק שריון כנציגים יהודים בעירית ירושלים, וכשנתמנה סיר רונלד סטורס למושל ירושלים ומינה לראש העיריה את מוסה קאזם אלחוסייני והחלה בעיריה שיטה של קיפוח היהודים ואיבה גזעית, התפטר מהעיריה. הש

תתף ביסודו ובהנהלתו של ועד העיר ליהודי ירושלים. בתפקיד זה נסע במשלחת ועד העיר בתר"פ לבקר בכלא עכו את זאב ז'בוטינסקי ויתר אסירי ההגנה העברית. בתרצ"א נבחר לנשיא ועד הקהלה של כנסת ישראל והודות לו הצטרפו רבני הספרדים למשרד הרבנות שליד ועד הקהלה. השתתף ביסוד התאחדות

הספרדים ומוסדותיה ובועד הפועל להכנת הועידה העולמית של היהודים הספרדים ובמשך כמה שנים היה חבר ועד העדה הספרדית ויצג את הספרדים ועדות המזרח באספת הנבחרים הראשונה והשניה. ובועד הלאומי. מראשוני החברים היהודים בלשכת המסחר הכללית שנוסדה בירושלים בתרע"ט, חבר הנהלת בנק קופת עם ובנק מזרחי, חבר מועצת בנק הלואות (לפנים: קופת מלוה) והבנק האפותיקאי הכללי.

ב-1927 נבחר מחדש לעירית ירושלים וב-1930 התפטר יחד עם כל החברים היהודים בגלל יחס הקיפוח והאיבה מצד הנהלת העיריה והשלטונות כלפי היהודים. אחרי מהומות תרפ"ט היה פעיל לעזרת היהודים הנפגעים וביחוד להבראת מעמדם של תושבי העיר העתיקה, שהישוב היהודי יוכל להשאר ולהתקיים בה.

פעל גם לעזרת מוסדות חסד ונצרכים והיה חביב ומכובד על בני כל העדות. ממיסדי ביהכ"נ "ישורון" בירושלים.

נפטר בירושלים, ט"ו תמוז תרצ"ג.

צאצאיו: מזל אשת שמעון (סם) כהן, אליהו (ראה בעמוד 427), מנשה חי (ראה בעמוד 651), מרים אשת משה אלחסיד (בואנוס-איירס), חזקיהו, יהודה (ארצות הברית), ויקטוריה אשת ד"ר שמעון בטש מנהל בית החולים הממשלתי למושבות "הירקון" בתל-אביב).

הרב אברהם ליב זילברמן

נולד בצפת, ח' אייר תרמ"ט (1889) ,לאביו ר' יצחק דב (בן הרב רפאל בן הרב מרדכי, שהיו רבנים ראשיים לעדת האשכנזים בצפת, והוא היה ראש

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1011). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1011