Volume 2

Page 1023

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רוני שם. בעברו אחרי כן לברלין עבד אצל פרופ' סילקס כרופא עינים וערך את ה"אונזער פרייהייט" (ברלין), בטאון ההתאחדות, ואת "עין הקורא" (ברלין), העתון הביבליוגרפי-ספרותי - והשתתף בדברי בקורת וספרות יפה ב"צוקונפט" הניו-יורקי.

עלה ארצה בשנת 1925. היה בתחילה רופא בגימנסיה "הרצליה'' להיגינה ולמחלות עינים ובאותו זמן שימש כמרצה להיגינה בבית המדרש למורות וגננות ע"ש לוינסקי בתל-אביב. באותו זמן היה ממיסדי הפלוגות "לעזרה ראשונה" על יד "הפועל" ומרצה בהן, יו"ר הועדה למונחים רפואיים מטעם ההסתדרות הרפואית העברית בא"י ועורך עתונה המדעי "הרפואה" (דו-שבועון). כיו"ר איגוד רופאי העינים בתל-אביב (שהוא אחד ממיסדיו), השתתף בקונגרס הבין-לאומי לרופאי עינים בקהיר (1937), היה ממארגני הקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים בתל-אביב (1936) ומחברי הנשיאות בו.

כסופר השתתף ביותר מארבעים אכסניות ספרותיות חשובות, כמו: "השלח", "התקופה", "העולם", "מעברות", "מקלט", "כנסת", "מאזנים", "כתובים", "דבר" ועוד. עד שנת תש"ח פרסם כארבע מאות מאמרי בקורת ומחקר בשאלות ספרותיות ואמנותיות, רפואיות והיגיניות, בקורות הרפואה ודברי ספרות יפה (בשיר, ספור ודרמה). הרוב בעברית והשאר - באידית ולועזית.

בהוצאה מיוחדת הוציא ספרים וחוברות על י. ח. ברנר, משה זכות, יש"ר מקנדיא, הרמב"ם, טוביה הרופא ועוד. ערך כמו כן את "עינות'' (בברלין), "בריאות העם" (ירושלים), "לוח רפואי'' (ת"א), "עזרה ראשונה" לד"ר אלוטין (מהדורה א'), "מאסף רפואי", "קובץ רפואי".

יו"ר המועצה הארצית של הברית העולמית של רופאים יהודים, חבר פאן-קלוב העברי, חבר הועד של החברה לקורות הרפואה ומדעי הטבע והמערכת שלה.

בזמן האחרון עסוק הוא בהכנת כינוס מבחר כתביו בבקורת ובסוגי הספרות האחרים, חוץ ממקצועו הרפואי במחלות עינים.

"מחברת העיינין", רשימה ביבליוגרפית לכתביו (תרע"ב-תש"ב) ערוכה בידי בנימין שמואל-, הופיעה בתש"ב בהוצאת "אסיף" תל-אביב.

רעיתו: סופיה בת אליעזר יזרסקי מגרודנה.

בנותיו: אסתר, מרים .

ברוך נאה

נולד באדירנה (אדרינאפולי), טורקיה האירופית, ט"ו אדר תר"מ (1880), לאביו מנחם . קיבל חינוך תורני בתלמוד-תורה של הקהלה. השתלם בטורקית ובצרפתית, למד בבית-הספר התיכוני הממשלתי שבעיר ואח"כ במחלקה למשפטים של אוניברסיטת איסטמבול, הוסמך בתרס"ח לעורך-דין ועסק במקצועו בעיר הולדתו.

בתקופת לימודיו באיסטמבול היה מהספרדים הראשונים שהצטרף לאגודת הסטודנטים היהודים. שנוסדה שם. היה לעזר ומדריך בשפה הטורקית ובמשפט הטורקי לשופט ד"ר יצחק נופך , שביזמת מ. אוסיש קין (תכנית להסתננות יהודית לאדמיניסטרציה ולמשפט הטורקיים בארץ-ישראל) בא ללמוד משפטים באיסטמבול ולפעול שם למען הציונות והתרבות העברית, וכן היה לעזר בענין זה לגד פרומקין (כעת השופט העליון) שבא מירושלים ללמוד משפט טורקי באיסטמבול.

נשא לאשה את שמחה בת אהרן סאראנגא מקושטא.

עסק בצרכי צבור בעירו. בתרע"ה השתתף ביסוד בית-חולים וכן בית-כנסת לפליטים ממלחמת-הבלקנים. גויס לצבא ושרת כקצין בחיל הרגלי, זמן-מה גם בארץ (במרחביה ובנצרת), ובסוף המלחמה חזר לעירו.

בראשית תרפ"ד עלה ארצה, התישב בתל-אביב, ואחרי עמדו בבחינה לעורכי-דין זרים הורשה לעסוק במקצועו ובמהרה התמצא בעבודתו הודות לידיעותיו היסודיות בחוק הטורקי, שנשאר כאן בתקפו. גם כאן עסק בצרכי צבור. נבחר לנשיא אגודת יהודי המזרח הקרוב ולסגן יו"ר סניף "התאחדות הספרדים" והשתתף ביסוד בית-הבנסת "שלום וצדקה" (ברחוב מרכולת) ליהודי ארצות הבלקנים.

תרגם מעברית ללועזית את הספרים "להבה ירוקה" לויסוצקי, "בלי כוכב" ו"אשתו השנואה'' ליהודה בורלא, "זכרונות לבית דוד" לא"ש פרידברג, "המכשפה מקסטיליה" לשלום אש ועוד, וכמה מתרגומיו נדפסו בארץ ובחו"ל.

בעיקר שקד בשנותיו האחרונות על עבודה ספרותית-מדעית, לתרגם ולפרש את אוסף-החוקים הטורקי "מג'לה" (שמחברו היה לפנים מיניסטר למשפטים בטורקיה ומורו של ב. נאה באוניברסיטה), תרגום שהיה לו ערך מעשי אף בשרות המשפט בארץ. חלק מהתרגום עם ביאוריו יצא בדפוס ויתר החלקים נשארו בכתב-יד, כן תרגם את הספר "חוק מסחרי ימי". שקידתו בעבודה יומם ולילה גרמה שטף-דם במוחו ושיתוק בחצי-גופו השמאלי, בינואר 1940, והוכנס לבית הנכים בת"א. שם נפגע בראשו וברגלו מהפצצת האויב ב-1941 וההדף

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1023). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1023