Volume 2

Page 1025

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בירושלים. התחיל ברפורטז'ות ובשנים מאוחרות יותר כתב מאמרים רבים בשאלות ישוביות ומדיניות. כשפרצו מאורעות פתח-תקוה, באביב תרפ"א (והוא אז מזכיר מפקדת ההגנה של המושבה) היה יורד יום-יום מפ"ת ליפו כדי למסור משם את הידיעות האחרונות לעתונו בירושלים, מאחר שבפ"ת לא היה עדיין באותם הימים משרד דואר ואף לא מכשיר טלפון אחד.

בשנת 1922 היה ממיסדי ומפעילי אגודת מכביאבשלום; עורך ומו"ל העתונים הפריודיים "התקוה" ו"הד-הכפרים"; מזכיר סניף הסתדרות "בני-בנימין" בפ''ת; 28 -1924 - מזכיר כללי של הסתדרות הצעירים בני-בנימין בא"י ומנהל מחלקת ההתישבות שלה. בתקופה זו הוקם המפעל ההתישבותי הראשון של בניבנימין - "כפר אהרן" (ע"י נס ציונה); הוגה ומבצע את התישבות בני-בנימין בהרצליה. בתקופת פעולתו

בתנועת בני-בנימין היה פעיל בהנהלת מוסדות כספיים וצבוריים של התנועה ושל צבור האברים בארץ; ציר אספת הנבחרים השניה, חבר הועד-הלאומי וחבר הנהלת מרכז התאחדות האברים; יו"ר בנק שתופי בני-בנימין; חבר משלחת האזרחים ובני-בנימין לקונגרס הציוני הט"ז ומשם בשליחות כלכלית לארצותהברית, יחד עם איתמר בן-אב"י. בשנת 1929 - יו"ר מרכז הסתדרות בני-בנימין; באותה שנה השתתף כציר בקונגרס הציוני הי"ז וביסוד הסוכנות היהודית; נבחר כחבר מ"מ בועד הפועל הציוני. בשנת 1937 השתתף במשלחת האכרים לקונגרס הציוני ה-20 בציריך.

פעולתו הצבורית הענפה לא הסיחה את דעתו מהעתונאות ששימשה לו צנור לבטוי דעות ולמלחמה בנטיות ובגילויים שנראו לו מזיקים ללכוד הישוב. השתתף כחבר מערכת "דאר-היום" ואח"כ נשיא מועצת המנהלים של הוצאת "דאר-היום" בע"מ.

בתקופה של שפל בפעולה ההתישבותית בארץ הוא יוזם ומייסד את נתניה (1928-29) ואת הכפר אבן-יהודה (ע"ש אליעזר בן יהודה, 1932), עפ"י תכנית של שתוף הון יהודי מן הגולה עם עמל בפיהם של המתישבים. כדי לעורר יהודים להתנחל בא"י ולתת יד

לבנינה הוא יוצא בשליחות לארצות-אירופה המערבית ולארצות-הברית. שתי הנקודות החדשות בשרון נהפכות לעובדה ומשמשות חיל-חלוץ לישובים שקמו בשנים שלאחר כך.

את נתניה רואה הוא כמפעל חייו ומשום כך השתקע בה ועשאה סדן למרצו, לחזונו ולכושר הביצוע שלו. תוך שנים מעטות הוא הופך את נתניה לעיר הומיה, שופעת חיים ומתכן את פיתוחה כעיר תעשיה, מסחר וימאות. ראש-עירית נתניה מאז נוסדה: יוזם תעשית היהלומים בארץ-ישראל, מייסד התאחדות בעלי תעשית יהלומים ומשנת 1940 הוא עומד בראשה.

פעיל במוסדות כלכליים וישוביים ; יוזם תעשית סרטים ארצישראלית; חבר הנהלת בית-חרושת למלט "שמשון" בהר-טוב.

ב-5 באוגוסט 1947 נאסר ע"י השלטונות הבריטיים יחד עם ראש עירית תל-אביב ישראל רוקח וראש מועצת רמת-גן א. קריניצי וראשי הצבור האזרחי. היה כלוא במחנה המעצר שבלטרון במשך 67 יום ושוחרר ביום 10 באוקטובר 1947.

נשא לאשה את יפה בת אלחנן לרנר מתל-אביב. צאצאיו: חנה, נצחיה, אלינור-ליאורה.

משה דנין (סוכובולסקי)

נקרא גם בכור, מנחם, מפני שהוא הבן הבכור, ונולד בחדש אב.

נולד ביפו, ב' אב תרמ"ט (1889) לאביו יחזקאל (עסקן ישובי, אחד מחמשת חברי הועד הראשון של "אחוזת בית" שיסדו את העיר תל-אביב, ראה עמוד 480), ולאמו רחל מסעודה בת ר' יהושע ילין (אחותו של הפרופ' דוד ילין).

קבל חנוך בביה"ס כי"ח (האליאנס) ביפו, בביה''ס למל בירושלים ובביה"ס למסחר בקניגסברג שבגרמניה (09 -1907).

עבד כפקיד מסחרי במחסנאות, ספקות והנהלת חשבונות, וניהל במשך שנים את עסקי אביו למכולת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1025). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1025