בחמש שנות שהותו בלונדון כמתלמד (1927-31) היה פעיל באגודות אנגלו-פלשתיין ובאגודות נוער עבריות במערב לונדון ומיסד כמה מועדונים לעברית. עבד במשרד של רואי-חשבון מוסמכים בסיטי של לונדון ועמד בקשרים עם אישים חשובים באנגליה והשתתף בהרבה אספות ופגישות ציוניות.
לאחר שגמר את חוק למודיו במוסד הלונדוני לרואי חשבונות מוסמכים (Certified Accountants) ולאחר שעמד בבחינות המכון הממלכתי למזכירים בעלי-צ'רטר (Chartered Secretaries ) חזר ארצה בסוף שנת 1931, ונתקבל מיד כפקיד ראשי במשרדי רואי החשבון המוסמכים האנגלית ויני, מורי ושות' בחיפה, ועבד שם כשנתיים. בשנת 1933 מנהו הלורד מלצ'ט למזכיר של חברת מטעי א"י (תל-מונד) ואחוזת לורד מלצ'ט בארץ. ומשנת 1934 עובד בת"א כרואה חשבון מוסמך בשותפות עם אליעזר ליואי, בפירמה "פלמן, ליואי ושות'", רואי חשבון מוסמכים.
בשנת תרצ"ד נשא לאשה את צפורה בת מרדכי ברניצקי מראשון לציון.
חבר פעיל בלשכות הבונים החפשים "שרון" ו"אביב" חסות סקוטית בתל-אביב, וכהן בשנת 1943 כנשיא לשכת "אביב". חבר בלשכת בני ברית "שער ציון" בת"א ושמש כמזכיר הלשכה הזאת (1941), ופעיל בכמה מוסדות חסד.
מרצה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בת"א, על חזק החברות.
בשנת 1936 חבר את ספרו השמושי "דיני חברות בא"י" עם הקדמה מאת השופט העליון גד פרומקין. בשנת 1946 את ספרו השמושי "דיני מס הכנסה בארץ-ישראל" עם הקדמה מאת זקן השופטים סיר ויליאם פיצג'רולד, ובשנת 1940 את הספר "חלוצי הפרדסנים העברים בא"י" על תולדותיה של משפחת פלמן בארץ עם הקדמה מאת זלמן בן טובים. פרסם מאמרים רבים בשאלות המקצוע שלו בעיתון "רואה החשבון המוסמך" ובחוברות הבונים החפשים.
צאצאיו: גילה, חיים.
אוריאל פרידלנד
נולד במוסקבה, רוסיה, בשנת תרנ"ט (21.5.1899), לאביו שאול (סוחר ממדרגה ראשונה, שהיה בעל זכות ישיבה במוסקבה בימים ההם) ולאמו קלארה לבית רו ניגר. קיבל חינוך יהודי וכללי. בילדותו עבר עם הוריו לבאקו עיר הנפט שבקאוקאז, שם גמר בית-ספר תיכוני רוסי, למד בפוליטכניון בפטרסבורג (לנינגרד) וב-1921 הוסמך למהנדס למכונות ונתקבל לעבודה במפעלי הנפט בבאקו.
היה פעיל מנעוריו בתנועה ציונית-חלוצית ובשנות 1919/21 היה יו"ר הועד של מפלגת "צעירי ציון" לקאוקאז ועורך דו-השבועון הציוני (ברוסית) בבאקו. ב-1922 יצא עם הוריו לברלין, היה שם חבר המרכז העולמי של "החלוץ" וחבר המשרד העולמי של ה"התאחדות" (הפועל הצעיר - צעירי ציון), כתב משם מאמרים ב"הפועל הצעיר" וב"ארבעטס פאלק" ונבחר לקונגרס הציוני הי"ג (קארלסבאד 1923).
באביב 1925 עלה ארצה עם הוריו ונתמנה למנהל מחלקת המכונות ומכשירי עבודה במרכז "סולל בונה" בתל-אביב, השתתף כציר בקונגרס הציוני הי"ד (וינה, 1925) ובשנות 1926/28 היה חבר עירית ת"א, חבר מזכירות המרכז של הפועל הצעיר, חבר מזכירות מרכז העבודה של ההסתדרות, חבר ועדת הבקורת המרכזית של ההסתדרות וחבר מועצת פועלי ת"א.
ב-1928 נתמנה למנהל בית-החרושת "שמן" בחיפה.
ב-1929 נשא לאשה את רחל בת הניך זנמירובסקי. בחיפה המשיך בפעילותו הצבורית כחבר ועד הקהלה ובתקופות שונות יו"ר אגודת האינג'נירים והארכיטקטים, יו"ר הקלוב הארצישראלי לתעופה, חבר המועצה הארצית של אגודת האינג'נירים והארכיטקטים, חבר הועד המנהל של התכניון העברי, יו"ר הועדה הישובית שליד קהלת חיפה, חבר ומ-1935 סגן יו"ר ומ-1943 יו"ר ועד הדר הכרמל, ועוד.
מנחם גילוץ
נולד בעיירה פונדיל, מחוז נובואלכסנדרובסק, פלך קובנה, ליטא, כ' סיון תרמ"ד (1884), לאביו שלמה יהו שע ולאמו שרה אלקה בת אליעזר קריל. נתיתם מאביו בעודו תינוק. למד בחדרים ובישיבות דווינסק, מיר, בהנהלת הרב חיים ליב טיקטין ובמינסק, בקבוץ בחורים מצוינים בהנהלתם הרוחנית של הרב יצחק גולדברג, מו"צ בפרבר הטורקי (אבי. מנוחה אשת יעקב, אחי השופט ד"ר משה ולירו) והרב אליעזר רבינוביץ, חתנו. של "הגדול" ממינסק ובהנהלתו הכספית של ר' אברהם גרשון ברגר (אביהם של הציונים יצחק וליב ברגר). ושם הוסמך לרבנות על-ידי רבה הראשי של הקהלה רבי אליעזר רבינוביץ.