Volume 2

Page 1041

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מורי הסביבה ליום ששי בשבוע באחד מבתי הספר וישיבות פידגוגיות של המורים.

באותו פרק הזמן היה גם לוחם עז לציוני ציון,

בראשית תרס"ח עבר מרחובות ליפו כמורה .בביה"ס לבנות, שטורוב היה אז מנהלו. היה ממיסדי הוצ' "קהלת", ממיסדי "החנון-" (רבעון פידגוגי) וממשתתפיו, עסק בהוצאת החוברות הפופולריות "לעם", שיצאו לאור ע"י הפוה"צ, עזר להוציא קובצי "יפת", היה ממיסדי הירחון לבני הנעורים "מולדת" ונבחר לעמוד בראש סניף המורים בת"א.

בתרע"ב ובתרע"ג נשלח ע"י המורים לימי החופש לחו"ל, להסביר לציונים את מצב החנוך בא"י.

היה פעיל מאד במלחמה נגד "עזרה", שפרצה בתרע"ג ובתרע"ד ולחם בתוקף נגד השפעת המיסיון בחנוך. השתתף כמו"כ למעשה באגודת "חובבי הבמה העברית", בה שימש כחבר הועד וזמן-מה כיו''ר.

היה מראשוני בוניה של ת"א וביתו שהקים עמד אז בקצה השכונה. נבחר פעמיים לחבר ועד תלאביב, ובתרע"ד היה יחד עם הד"ר מטמן מראשי מיסדי "עיר-גנים", היא רמת-גן. .

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה יחד עם ש. ח. ברכוז מוציא "ספריה קטנה" לילדים, בכל שבוע שתי חוברות מקוריות או מתורגמות לילדים, בס"ה יצאו מספריה זו 53 חוברות.

בזמן גירוש ת"א היה ג"כ בין המגורשים, וגם בגולה היה פעיל מאד: נבחר לראש המורים הגולים, לפי הוראת המשרד הא"י עסק בפתיחת בתי ספר לילדי הגולים ובסידורם בביה"ס במושבות, עמד בסכנה של מאסר ע"י הבולשת הטורקית, יסד בטבריה בית ספר לבנות ואח"כ גם בי"ס לבנים, שהיו בעצם בתי הספר העבריים הראשונים בעיר זו, עמד בראש סניף המורים בגליל התחתון. בקיץ תרע"ו נאסר באשמה של השתייכות ל"נילי", ורק בדרך נס שוחרר. אח"כ היה בין מו"לי הקובץ "הגליל", שיצא לאוד בעריכתו של אז"ר, וגם ערך את חוברות "בגליל".

בראשית תר"פ חזר לת"א, ונתמנה למנהל בית הספר לבנות ב'. היה מפעילי "קרן הגאולה". הוא

נבחר לחבר ועד הקהלה בת"א, ואח"כ נבחר לראש הועד.

היה ממיסדי משפט השלום העברי, השתתף ביסוד "קופת הספר" וכשנוסד בית אחד העם נבחר גם לועד הבית הנ"ל.

רכש לו במשך השנים ספריה עברית של יותר משמונת אלפים כרך, שהקדישה אח"כ לתועלת הצבור ונמסרה על ידו לעירית תל-אביב, שהחליטה לסדרה באחד האזורים בצפון העיר ושתשא את השם "ספרית ישי אדלר".

בתרפ"ד נסע לאה"ב לחתונת בתו אלישבע עם המלומד ד"ר ה. לי גורדון, ובסיום השנה נשאר כמורה בבית ספר בניו-יורק והרצה לפני תלמידי המכללה באמריקה על ארץ ישראל ואגב אורחא הוכרח, לפי בקשתו של הד"ר טורוב, להשאר שם, כדי להורות בבית המדרש למורים העברי בבוסטון. משם עבר לעמוד בראש בית המדרש למורים, "תרבות" בניו יורק. גם חבר עם מר רובינשטיין 2 ספרי למוד.

בטבת תרפ"ט חזר ארצה והתמסר לעבודת קרן היסוד. עשה למען שפור הלשון ב"לשוננו לעם". משתתף באגוד למען השלטת העברית ובברית העברית העולמית.

היה ממיסדי בית הכנסת הגדול בת"א ומאז שובו מארה"ב משמש בתור סגן יו"ר בהנהלת ביהכנ"ס, פעיל גם בועד ישיבת הישוב החדש ונבחר לחבר ההנהלה של מושב הזקנים.

החל מתרצ"ג פעיל בועד לעזרת יהודי רוסיה. היה ממיסדי "רמת אהרן" ע"י רחובות. פעיל ב"עונג שבת", מיסודו של ביאליק ז"ל.

עכשיו נשיא כבוד של קרן היסוד בארץ, נשיא כבוד ב"בני ברית", מצודת הירקון", ראש בית משפט השלום העברי המחוזי וחבר בית משפט העליון העברי.

תרם סך עשרת אלפים לא"י לטובת קרן היסוד שני שלישי הסכום שקבל בעד ביתו ברחוב אחד העם, לשם ביסוס מושבה שהיתה עזובה קודם לכן, ע"י הושבת מתישבים חרדים, והנקודה הזו נקראת על שמו בשם "רמת ישי".

הוא חבר ועד אמוני הלשון, ועד להגנת הלשון העברית, הקורטוריום של בית המדרש למורים ולמורות ע"ש לוינסקי, בהתאחדות הציונים הכלליים, בחברה לחקירת א"י ועתיקותיה, ובזמן האחרון חבר המזרחי ועומד בראש סניף "מפעל התורה" בת"א. כן הוא חבר בועדי בית היתומים והיתומות בת"א וברמת גן.

פרסם מאמרים ב"המליץ", "הצפירה", "המאור", "החנוך", "שבילי החנוך", "עדן", "מולדת", "ירושלים" של לונץ, הפוה"צ, "החרות", "הדואר" בחתימת שמו המלא ובפסידונימים שונים, כגון: י. יהודה, י. אלישר, י.י א. א-ר. "א. איש יבנה", "מליץ יושר", איש יהודה, האדריאלי, איש יהודה במהרש"א.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1041). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1041