Volume 2

Page 1042

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף בחבור ספרי למוד יחד עם טובי הפדגוגים שלנו ("ספרנו", א-ב). תרגם את "עבר הירדן" לגוטייה, "יהודה והגליל" של פייר לוטי. תרגם את "עוכר העם" לאיבסן יחד עם אליעזר גרינשפן. כתב ערכים באנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים (ר' טרפון ור' מאיר).

ליובלו השבעים יצאה לאור חוברת: "ישי אדלר" מאת ש. ארנסט וכעת נגמר בדפוס קובץ גדול בן 400 עמוד בקירוב, שבו באו מאמרים על אישיותו וגם מאמרים מדעיים לכבודו, בהם גם מאמר שלו: "בעית למוד התלמוד בבתי ספרנו". הוא גם נרשם פעמים אחדות בספר הזהב.

צאצאיו: אלישבע אשת ד"ר ה. ל. גורדון (באמריקה); רבקה אשת צבי כרמי (כפר יחזקאל): חנה אשת משה פלדשטין (שדה חן) בכפר יחזקאל ויהודית.

גולדה מילוסלבסקי

נולדה בניקופול פלך. חרסון, (דרום רוסיה), בשנת תרי"ג (1853), לאביה קלמן ליוברסקי.

נישאה לדב בן זבולון מילוסלבסקי , סוחר-תבואות, עלתה אתו ארצה בסוף שנת תרמ"ג ושכרו להם דירה בראשון לציון בביתו של לוי יצחק אייזנבנד, אחד מעשרת המייסדים הראשונים ומבוני הבתים הראשונים. אחרי כששה חדשים גברה מחלת לבו של בעלה, שהיה חולה מכבר, והוא נפטר בראשון לציון באמצע שנת תרמ"ד והובל לקבורה בירושלים.

היא נסעה לרוסיה וב-1886 חזרה ארצה עם בתהחורגתה שרה בת בעלה מאשתו הראשונה ונישאה לשלמה יפה, חבר ביל"ו. הם קנו חלקת אדמה מאת ראובן לרר , מיסדה הראשון של נחלת ראובן ("ואדי חנין-"נס ציונה), וזמן-מה התגוררו בצריפים שבפרדסלרר, יחד עם פועלים וקוני-קרקע אחרים. אח"כ יצאו הם ואהרן אייזנברג ואברהם ילבוסקי להרחיב את שטח הבנין והמושב מחוץ לפרדס. היא בנתה לה בית קטן ועל ידו נטעה גן של עצי פרי שונים וכרם גפנים בן 13 דונם. היא עצמה טיפלה בגן ובכרם, בזמיר ובבציר, סחטה בעצמה את היין ושימרה אותו בכדי

חרס, כמנהג קדמונים, עד לאחר התסיסה ואח"כ היתה, מעבירתו לבקבוקים, ותמיד היה לה יין ישן וטבעי מתוצרת עצמה לכבד בו את האורחים שסרו אל ביתה, כי נתפרסמה בארץ כאשת-חיל ואכרה למופת. אף הרצל סר לבקר בביתה ובמשקה בעת ביקורו בארץ, ואצל אחת מנכדותיה, בת בתה-חורגתה בתיה, נשמר עד היום מכתב בכתב-ידו של הרצל , ששלח לה בתשובה למכתבה.

היא יסדה בואדי חנין קופת גמילות חסד.

נפטרה בנס-ציונה, ז' תשרי תרס"ז.

זוסמן שרייבר

נולד בגרודק, ליד לבוב, מזרח-גליציה, חשון תרמ"ז (16.10.1886), לאביו חיים דב (סוחר, מצאצאי ה"חתם סופר") ולאמו פשה בת אברהם סובל מגרודק. למד בחדרים ובישיבות וגמר בית-ספר למסחר בעיר סאמבור פלך לבוב. נשא לאשה את שרה בת שמעון הלוי סגל, מרוצקי, ליד לבוב. היה בנקאי ;בעיר ז'ישוב (בפי היהודים: ריישא) שבמערב-גליציה. עסק בצרכי צבור ותמך בנצרכים ובמוסדות תורה וחסד.

ב-1924 עלה ארצה, התישב בתל-אביב והחל עוסק בעמילות מכס בנמל יפו ובהחסנת סחורות הבאות באניות. יסד את אגודת -עמילי המכס העברים ביפו. התמיד בדרישה תקיפה מהשלטונות, שיקבלו טפסי מכס כתובים בעברית, כי למרות שויון זכויות השפה העברית לפי חוקת הארץ התעקשו שלטונות המכס לקבל רק טפסים כתובים באנגלית ובערבית. ובסוף הצליח במלחמתו וזכות השפה העברית הוגשמה בשטח זה. והודות לזה הוגדל אחוז הפקידים היהודים בנמל יפו.

כשפרצו המהומות באביב 1936 היה הראשון שהעביר את מחסני הערובה שלו מיפו לתל-אביב, השקיע עמל והון בבנין הנמל העברי ופעיל למען פיתוחו עד היום, וכן עזר ליסוד קואופרטיב "החוף" לפיתוח השרותים למסחר הימי בנמל ת"א.

הספנים ואנשי העסקים הימיים הערבים ביפו נפטרו איפוא מהיהודים בנמל שלהם, אבל גם הפסידו את ההכנסות שהיו להם בשפע מהמסחר היהודי, ולכן זממו להתנקם בבוני נמל ת"א. באחד הימים שלחו לו בחבילה מכונת-תופת, אך הקפיטן ריגס והקצין שלמה סופר מהמשטרה גילו את המזימה בעוד מועד ומנעו את האסון, ואח"כ גילו ותפסו ב"ספורט קלוב" הערבי ביפו את שני שולחי מכונת-התופת ומסרו אותם לדין, והם נשפטו לעשר שנות מאסר. (כשנתפסו הזוממים נמצאה אצלם רשימה של שמות יהודים, ביניהם מאיר דיזנגוף וז. הופיין ואחרים, שגם אותם. זממו לחסל בגלל פעולתם למען נמל ת"א).

גאל קרקעות ב"תל יוסף" שליד בני ברק, חבר לשכת המסחר ומועדון מסחרי ותעשיתי בת"א היה יו"ר בית-הכנסת "אור ציון" שהיה בשעתו בבנין

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1042). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1042