בתרנ"ט החליט הועד "המרכזי של ציוני גליציה להוציא עתון ציוני באידיש, שלש פעמים בשבוע והתמנה לעורך המדור הספרותי. קבל את המנוי דק בתנאי ששמו יהיה - שם עברי - "העברי" -. כתב בעתון זה גם מאמרי בקורת ופיליטונים אגב נסיעות התעמולה הציונית שלו היה מארגן את האינטליגנציה הצעירה לשם יסוד קורסים בעברית.
בראשית תר"ס הוזמן ע"י החברה "אהבת ציון" בטרנוב (מיסדתה של המושבה "מחנים") להיות מזכיר החברה בשכר. בתחילת תרס"א עבר לווינה, נכנס ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה. באותו פרק הזמן לא הזניח את למודי היהדות והיה עוסק גם בלימוד התנ"ך, תלמוד, חקירת השפה העברית וכו'. במשך כל זמן שהותו בווינה התמסר רק ללמודים ולא היה פעיל בעבודה ציונית.
בתרס"ה חזר לגליציה והתחיל לעסוק בהוראה עברית.
הוזמן ע"י ועד הקהלה ברוהאטין (מזרח גליציה) ליסד שם בי"ס עברי, ע"ח הקהלה, ולנהל אותו. שם עסק מלבד עבודתו בביה"ס גם בעבודה ציונית מקיפה בערי גליציה ובוקובינה.
בראשית תרס"ו נוסדה לפי יזמתי הסתדרות המורים העברים והוטל עליו להשיג אשור מטעם השלטון המרכזי בוינה.
בשנת תרס"ז נשא לאשה את מטילדה בת יצחק לאנדא (נינו של הרב יחזקאל לאנדא בעל ה"נודע ביהודה" ו"צל"ח" (ציון לנפש חיה) רבה של פראג), שידעה עברית, והותנה ביניהם להשתמש בבית רק בשפה העברית. ביתו היה אחד משני הבתים באוסטריה, ששפת הדבור בהם היתה עברית (הבית השני היה של הסופר והמחנך א. מ. ליפשיץ). גם העוזרת הרותינית בביתם סיגלה לעצמה את הדבור העברי. הסופר משה קליינמן העריך עובדה זו במאמר מיוחד ב"טאגבלאט" הלבובי.
בשנה זו אושרו התקנות של הסתדרות המורים העברים וסעיפי פעולותיה ע"י מיניסטר ההשכלה בווינה. באספה החוקית שהתכנסה אחרי האשור נבחר לנשיא ההסתדרות ולראש המרכז, ובתפקיד זה עמד עד עלותו לארץ ישראל.
תפקידי המרכז היו: יסוד, בתי ספר עברים חדשים בפקוחו: קביעת תכנית למודים אחידה, הנהלת עניני המורים ודאגה לענינים הפרופיסיונליים שלהם. שפת ההוראה בבתה"ס - עברית, והחנוך ברוח ציוני ועבודה למען א"י.
בכדי להשתחרר מעול הדאגה לצרכים החומריים של בתה"ס ומוריהם ולהתמסר כליל ליסוד בת"ס חדשים ולפקח עליהם, דרש מאת המרכז הציוני בלבוב ליסד הסתדרות של ועדי בתי הספר שהיא תקבל על עצמה את הדאגה לצרכים החומריים. לראש ועדי בתה"ס נבחר ש. שילר, ואחרי עלותו ארצה לנהל את הגימנסיה בירושלים, הד"ר פ. קורנגרין - ע"י כך נתפנה להקדיש את כל זמנו ליסוד בת"ס חדשים ולהרחבתם ולפקוח עליהם. למטרה זו כוון את פעולותיה של הסתדרות המורים, ועד שנת תרס"ט הצליח ליסד 42 בתי ספר חדשים.
כמו כן ביקר בהרבה ערים ועיירות בגליציה, ואם תנאי המקום לא הרשו עדיין ליסד בי"ס, יסד שם שעורי ערב לעברית.
הוא תיכן תכנית למודים אחידה לכל בתה"ס, והיא נתקבלה גם באספת הסתדרות המורים וגם ע"י הסתדרות ועדי בתה"ס. בשנות תרס"ט-תר"ע חיבר ביחד עם חברו להוראה צבי שרפשטיין, ספר למוד בעברית לשתי שנות הלמוד הראשונות בשם "שפתנו" (ב' חלקים).
בשנת תר"ע היתה הועידה הראשונה לשפה ולתרבות בברלין ביזמתם של אחד העם, אוסישקין, מוצקין, קלוזנר ועוד. בועידה הנ"ל השתתף כציר מגליציה והרצה "על מצב העברית בגליציה ובוקובינה".
המשיך לעבוד עבודה ציונית גם בשאר השטחים: רכישת נפשות לרעיון הציוני, התעמולה ל"קרן הקיימת" ול"שקל" והשתתף כציר בכל הועידות הארציות באוסטריה.
בתרע"א התישב בברודי ושוב נתעורר הרעיון להוציא שבועון ציוני באידיש "העברי" ובחרו בו להיות עורכו והופיע בעריכתו עד עליתו ארצה.
היה גם אחד ממארגני "יום העברים" (בתחילת תרע"ב) שיוזמיו היו נשיאי שלשת המוסדות התרבותיים בגליציה : ד"ר יהושע טהון - נשיא הועדה המרכזית לתרבות, ד"ר פ. קורנגרין - נשיא ויעדי בתיה"ס העבריים, והוא כנשיא הסתדרות המורים. זאת היתה הפגנה אדירה לתחית השפה העברית, והשתתפו בו מאות צירים ואורחים. הוא הרצה בו על יסוד גני ילדים עברים וסמינר למורים עבריים.
בחדש אדר תרע"ב מלאו לבתו שיונה 4 שנים. שפתה היתה רק עברית. הגיע הזמן שתבקר גן ילדים, אך באותו זמן עדיין לא נפתחו גני ילדים עבריים, ע"כ החליטו, הוא ורעיתו, למהר ולעלות לא"י.
בי"ח באדר תרע"ב הגיע לארץ ישראל (לרגל בואו לא"י פרסם ר' בנימין ב"האור" מאמר הערכה עליו והבליט את פעולתו הציונית והתרבותית בגליציה).
באותו הזמן החליטה ה"הילפספריין" (עזרה) לפתוח בתי ספר בגליל והוא נשלח מטעם החברה לצפת. שם פתח שני בתי ספר, לנערים ולנערות ששפת הלמודים בהם - עברית. היה גם ב"כ החברה למתן עזרה כספית לנצרכים בערי הגליל.
הישוב היהודי בצפת מנה אז 12 אלף נפש. צעי רים רבים שאפו לצאת מן הדוחק והצפיפות שבסמטאות העיר ולהתישב במרחב. לשם כך בא ר. ס. בדברים עם ראש פקידי יק"א - חיים קלוריסקי וקנה בשביל צעירי צפת את פסגת הר כנען (1800 דונם) לשם בנין פרבר מודרני. שטר-המכירה נכתב על שמו. לשטח זה קוראים "צופיה" ועליו נבנו בתי מלון יפים ובתי קיץ. עד היום הנהו ראש המועצה של חב' "צופיה".