Volume 2

Page 1045

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתחילת תרע"ד, בפרוץ מלחמת השפות בארץ, התפטר ממשרתו בחברת ה"הילפספריין" ונתמנה ע"י ועד החנוך העברי בראשותו של דוד ילין למורה ראשי בסמינר לגננות בירושלים. בימי המלחמה העו למית הראשונה היה חבר הועדה שדאגה לצרכי יהודי ירושלים ונבחר לחבר בועד החנוך לבתה"ס העבריים (מחוץ לאלה שהיו שייכים ל"עזרה"). בתרע"ו נבחר לראש סניף המורים בירושלים.

בתרע"ח עבר לתל-אביב וקבל משרת מורה להםטוריה כללית וישראלית, תנ"ך ותלמוד במחלקות העליונות של הגימנסיה העברית "הרצליה" וממשיך בתפקיד זה עד היום.

כשעבר מרכז המורים לת"א היה במשך שבע שנים מזכיר הכבוד של המרכז, בנשיאותו של י. יחיאלי ואח"כ ד"ר ב"צ מוסנזון ובמשך תקופה היה גם הבר בועד החנוך.

היה פעיל במשך כמה שנים בהנהלת הספריה "שער ציון" ובהשתדלותו הועברה הספריה לרשותה של העיריה.

היה חבר מועצת עירית ת"א בשנים 1922-1928 ושנה אחת גם חבר הועד הפועל שלה במועצה השלישית היה גם ראש מחלקת החנוך של עת"א. השתייך לגוש המרכזי, וגם עמד בראשו. עם יסוד "בית אחד העם" ביום כ"ח בטבת תרפ"ח (יום הזכרון הראשון לפטירתו) נשלח מטעם העיריה להשתתף בועד המוסד והחל משנת 1932 נבחר למזכיר הכבוד של המוסד ופעיל בתפקידו זה עד היום.

מיום היוסד הסתדרות הציונים הכלליים בא"י נבחר לחבר במוסדותיה המרכזיים ופעיל בהם.

בשנים תרצ"ד-תרצ"ה היה עורך השבועון "הציוני הכללי" שיצא לאור עם הופעת העתון היומי "הבקר". היה במשך זמן-מה מנהלם של שעורי ערב שנוקדו ע"י הציונים הכלליים.

החל משנת תרפ"ה (1925) חבר בועד המפקח של הגימנסיה "הרצליה" ופעיל בו עד היום הזה.

נבחר לחבר בשתי ועדות שע"י מחלקת החנוך של הועד הלאומי: בתרצ"ז - בועדת הבוחנים (בחינת בגרות בבתה"ס התיכוניים). ומת"ש בועדה לקביעת תכנית הלמודים בבתה"ס התיכוניים.

עם יסוד חברת "ידע עם" נבחר לסגן נשיאה.

בתרצ"א/צ"ב פרסם חלק מספרו "מקורות לתולדות התנועה המשיחית בישראל" עם מבואות והערות היסטוריות (בהוצ' "אמנות").

צאצאיו: שרונה (ד"ר לפילוסופיה, מורה לתנ"ך ולדברי הימים בגמנסיה "הרצליה") אשת שמחה בנימיני; נדב (ד"ר למדיצינה); אמנון (מהנדס-בנאי).

מנחם יצחק קליונר

נולד בחות אביו ליד העיירה דניאלוביץ, פלך וילנה, ליטא, כ"ז תמוד תרמ"ה (1885), לאביו חיים (מחסידי חב"ד, בעל צדקה והכנסת-אורחים נודע) ולאמו חוה שפרה (חובבת ציון מנעוריה, קרובתו של הרב

משה אוסטרובסקי-המאירי ז"ל) בת ר' משה פרידמן מעיר דלהינוב, פלך וילנה. למד מפי מורים פרטיים באחוזה, ובהיותו בן 10 מכר אביו את האחוזה והתישב בוילנה, שם המשיך ללמוד בחדרים ובישיבה ואף להשתלם בלימודים כלליים.

בן 17 נסע ללמוד בראדין בישיבת ה"חפץ חיים" ולאחר שנה כתב משם להוריו שהוא נוסע לארץישראל ומבקש מהם לבוא אחריו. אך כספו הספיק רק עד טריאסט. מחוסר אמצעים להמשכת הנסיעה נשאר שם זמנית והחל לסחור בבגדים מוכנים וכתב בקביעות לעתון היומי הציוני "טאגבלאט" שבלבוב ולשבועון "המצפה" של ש. מ. לזר בקראקוב. השתלם בשפות גרמנית, איטלקית וקרואטית-סרבית (יוגוסלבית), הצליח בעסקיו, נשאר תושב קבוע בטריאסט כ-15 שנה ועסק בפעילות צבורית יהודית. השפיע על הרבה צעירים מתבוללים להחזירם ליהדות דתיתלאומית, יסד את הועד "אהבה ואחוה" לעזרת המהגרים היהודים, שהיו מפליגים מנמל טריאסט לארץישראל, לאמריקה וליתר ארצות ההגירה. לועד זה הצטרפו הרב דנטה לאטס, פרופ' שטרנברג, האחים מורפורגו ועוד, ומשנבחר הרב צבי פרץ חיות לרב ראשי בטריאסט מינוהו לראש הועד הזה, שפעל לטובת העולים לארץ-ישראל וקיים קשרים עם המשרד הא"י בת"א, עם חברת יק"א וחברות יהודיות אחרות שעסקו בעזרה להגירה יהודית.

בתרע"ג ביקר בארץ כתייר, השאיר כסף במשרד הא"י בת"א, שיקנה בשבילו 50 דונם קרקע (אח"כ הוחזר לו הכסף בנימוק שהזמן אינו מתאים לקנית קרקע), חזר לטריאסט לחסל את עסקיו ובפורים תרע"ד עלה ארצה עם הוריו וארוסתו שושיה בת ר' מרדכי רוצייסק, מדניאלוביץ (ואח"כ בתרע"ה נשאה לאשה). עסק ביצוג מסחרי של בתי-חרושת לכסאות ולנייר עטיפה לתפוחי-זהב, למד ,את מלאכת הצילום והיה בדעתו לצלם ממראות הארץ ולהדפיס גלויות למכירה, אך מאין צינקוגרפיה בארץ משך את ידו מהעסק ומסר אותו להאחים אליהו והם התחילו בהדפסת הגלויות באיטליה, והוא פנה להתעסקותו הישנה ופתח בית-מסחר לבגדים מוכנים ביפו.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1045). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1045