Volume 2

Page 557

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רבי ישראל משקלוב

נולד בשקלוב, ליד מוהילב שע''נ הדניפר (רוסיה הלבנה) סמוך לשנת תק"ל (1770), לאביו ר' שמואל בן הרב ר' עזריאל (שנשלח מטעם אספת רבנים ועס קנים בוילנא לחזק את מעמדם של שרידי האשכנזים בירושלים ועלה ארצה עם בני ביתו בשנת תקל"ב, ואחרי שלמד את המצב וחקר בדבר הפעולות הנחוצות לביצור מעמד האשכנזים בירושלים יצא להשתדל באיסטמבול וברוסיה ופולין למען ביצוע הפעולות ובדרכו חזרה אל הארץ נפטר באיזמיר וכל עמלו היה לשוא).

למד תורה מפי גדולי הדור ובעודו צעיר נתפרסם כחריף ובקי וחסיד בכל מעשיו, עד כי הגר"א מוילנה, שהיה מקפיד מאוד בבחירת האנשים שיהיו בקרבתו, קירב אותו אליו לבן-ביתו ובששת החדשים האחרונים לחיי הגאון היה משמשו ולומד תורה מפיו (עד פטירת הגאון ביום י"ט תשרי תקנ''ח).

אחרי פטירת הגר"א נתמנה למגיד ודרשן בקהלת שקלוב המפוארת בגדולי התורה שבה. שם השתתף ופעל ביחד עם רבי בנימין ריבעלעס-ריבלין ובנו רבי הלל ויתר תלמידי הגר''א ביסוד תנועת "חזון ציון" ובכנסיה הגדולה של רבנים ועסקנים למען ארגון העליה והקמת ישוב אשכנזי-פרוש בארץ הקודש ובעיר הקודש, ברוח שאיפת חייו (שלא נתמלאה) וצוואתו של רבם הגר"א. ואחרי שבשנת תקס"ח עלה ר' מנחם מנדיל משקלוב כחלוץ לפני המחנה, עלה ר' ישראל בשיירה הגדולה הראשונה של הפרושים שמנתה כ-70 נפש מערי ליטא ורייסין, הגיעו ארצה ימים אחדים לפני ראש השנה תק"ע, ובגלל הקשיים העצומים להתישבות אשכנזים גלויים ויסוד עדה אשכנזית בירושלים התישבו בצפת, שבה, כבר היתה קיימת עדה אשכנזית של חסידים, ור' ישראל היה רבה ומנהיגה של העדה.

העדה החדשה עמדה על סף סכנת התפוררות מחוסר אמצעים למחיה, כי הוצאות הדרך, שארכה כמה חדשים, אכלו את שארית כספם, שהצטיידו בו, ועוד בשנת תק"ע יצא לחו"ל לעורר את לב נדיבי העם לתמוך באחיהם שומרי חזקת הירושה על ארץ האבות בשם כל האומה, והצליח במסעו "ליסד יסודות קבועות לישוב ארצנו בכל גלילות ליטא ורייסין" (דברי עצמו בהקדמה לספרו "פאת השולחן"), ובאותו מסע הדפיס בתקע"ב במינסק את ספרו "תקלין חדתין" (פירוש על מסכת שקלים עפ"י הגהות הגר"א).

בקיץ תקע"ג חזר ארצה והנה פרצה מגפה בצפת ורבים נמלטו לכפרים ולירושלים, וגם הוא ובני ביתו יצאו להמלט שמה, ובעברם בכפר שפרעם, שהיה בו אז ישוב יהודי עתיק וקטן, מתה עליו אשתו בערב חג השבועות ונקברה שם. אחרי החג עלה ירושלימה, אך גם שמה הגיעה המגפה ובחדשי

תמוז ואב נספו שני בניו, שתי בנותיו (שתיהן ביום אחד) וחתנו. נשארה לו בת קטנה חולה וגם הוא חלה. אז נדר נדר, שאם יקימהו השי"ת מחליו יחבר את הלכות סדר זרעים והמצוות התלויות בארץ לפי תלמוד ירושלמי בשיטת רבו הגר"א, והנה ראה בחלומו איש נוגע בו ומעוררו ואומר לו: "נגוף ורפוא", ומיד אחרי זה החלימו הוא ובתו. (כך הוא מספר בהקדמה לספרו "פאת השלחן").

בראשית תקע"ד, אחרי שנעצרה המגפה, חזר לצפת, נשא לאשה את יוטא ביילא בת הרב דוד סגל מיאמפולי, נתמנה ביחד עם ר' ברוך בענדיט והאחים ר' יעקב קאפיל ור' שמחה בני הרב בנימין, בהסכם שעליו חתומים ארבעים מנכבדי צפת, לעמוד בראש כולל הפרושים (מיום ה' דחוה"מ פסח תקע"ד). המשיך לנהל את עדתו "הנהגתם וכלכלתם ולראות כל צרכי סיפוקם וסדר לימודם" (דברי עצמו), עמל וסבל רבות למען החזקת קיום העדה ונשא את לחץ השליטים הערבים שהעיקו על העדה בסחיטת מסים וארגוניות, ביחוד מעת שג'זאר פחה מושל עכו רצח את השר חיים פרחי מגן היהודים ואח"כ הכביד את ידו על יהודי הגליל ותבע מהם את כל הארנוניות בעד השנים שעברו ושכבר ויתר עליהן, וכשבא לעכו להשתדל בעד עדתו שם אותו הפחה במאסר כדי לסחוט כספים בעד פדיונו. גם אסונות משפחתיים באו עליו במות שני בניו מאשתו השניה ורק בנותיו נשארלו.

לפי הצעת עסקנים מליטא שלח ר' ישראל בשנת תקצ"א את ר' ברוך הרופא בן ר' שמואל , יליד פינסק, לחפש את עקבות "עשרת השבטים" בתימן, ור' ברוך עלה שם לגדולה כרופא המלך ואחרי כמה שנים הרג אותו מלך תימן, ועקבותיו נתגלו על-ידי ר' יעקב ספיר בעת ביקורו בתימן.

בליל י''ג אדר תקפ"ה התמוטט עליו הבית בגלל גשמי-זעף ורוחות-סערה, אף הוא ובני-ביתו ניצלו בנם והוצאו מתוך המפולת. אז ראה בכך הזכרה מן השמים על שלא שילם את נדרו לחבר את הספר על הלכות סדר זרעים, ותוך כל טרדותיו הפרטיות והצבוריות נגש אל העבודה וחיבר את הספר "פאת השלחן" (בסגנון השלחן ערוך) על סדר זרעים (כהשלמה ל"שלחן ערוך" של רבנו יוסף קארו מצפת, שפסח על הלכות אלה, שבזמנו לא היה בהן ענין למעשה) ואת הביאור מסביבו בשם "בית ישראל". והיה בדעתו לצאת לחו"ל לכשיגמור את חיבור הספר, להשגיח בעצמו על הדפסתו, לבל תחולנה בו שגיאות, אך הדבר לא היה אפשרי בגלל היותו עסוק מאד בשרות הצבור. בתקצ"א עלה ארצה ר' ישראל ב"ק מברדיצ'ב ויסד בית-דפוס בצפת בתקצ"ב. לשמחתו הרבה של ר' ישראל משקלוב, ובשנת תקצ"ד היה מוכן למסור את ספרו להדפסה. והנה ביום ח' סיון פרץ מרד הפלחים נגד השלטון המצרי של

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 557). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/557