Volume 2

Page 571

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעבוד חצי שנה חנם ואח"כ בשני בישליקים (קצת למעלה משילינג) לשבוע. אך בהצטיינו בעבודתו ניתנה לו המשכורת אחרי החודש הראשון ואחרי חצי השנה הועלה שכרו פי-ששה. רבות סבלו בני ביל"ו-שה"ו תלאות ומחסור בחדרם הקטן אשר בבית ר' אריה ליב הורביץ (לומזר) בנחלת שבעה וללינת לילה הניחו את ראשיהם מסביב על כר אחד שהונח על מחצלת הרצפה באמצע החדר. הרי"מ פינס ואשתו חיה צפורה ודבורה אשת אליעזר בן-יהודה עזרו לבני ביל"ו בכל האפשר והשתדלו להקל עליהם את סבל חייהם הקשים. ביחוד טיפלה בהם דבורה כמו אם. היו שואבים עידוד מביקוריהם בבית חכמי ירושלים : שני הנ"ל, ד''ר זאב הרצברג, א. מ. לונץ ועוד. ביחוד דבק יודילוביץ בבן-יהודה ובביתו ובמפעל חייו להחיאת השפה העברית בדיבור ובשכלולה, ואף הוא התמסר לשרות מטרה נעלה זו, החיה את השפה העברית בחוג פעולתו וחידש בה הרבה מלים שימושיות שנעשו לנחלת הכלל. במסירותו לשפה העברית הפליג עד כדי כך, שאפילו עם משרתו הערבי מוחמד דרוויש מבית דג'ן - כעבור שנים רבות - דיבר רק עברית, וזה היה הערבי הראשון שדיבר עברית.

משגמר לעבוד שנתים לפי החוזה אצל הגרמני נסע בתרמ"ו לפאריס ובמשך שנה וחצי השתלם במקצועו בבית-החרושת של הפירמה נאנסי, ובו בזמן ביקר כשומע חפשי באוניברסיטת הסורבונה בשיעורי הפרופסור רבי ישראל לוי (אח"כ הרב הכולל בצרפת) במדעי היהדות, ומאז נשארו ביניהם יחסי ידידות ועמדו בחליפת מכתבים. בפאריס היה בא בדברים גם עם הבארון רוטשילד ועם אנשי סביבתו העוסקים בעניני ארץ-ישראל.

כשחזר ארצה בתרמ"ח נתמנה מטעם הבארון בנימין רוטשילד למורה בבית-הספר בראשון לציון והיה הראשון שהחל להורות לימודים כלליים בעברית, וכך קם בראשון לציון ביה"ס העברי הראשון בעולם בדורות האחרונים. חיבר עם חבריו יהודה גרזובסקי (גור) וחיים ציפרין ספרי לימוד בשביל בתי-הספר בארץ, ויחד עם גרזובסקי, ישראל בלקינד, אריה ליב הורביץ , הרב ברוך חומה, מרדכי לובמן (שהיה ראש המורים בביה"ס) ושרגא פייבל רוזין פעל רבות למען תחית הלשון העברית. ביזמתו נוסד במושבה גן הילדים העברי הראשון בארץ ובעולם בהנהלת תלמידתו אסתר שפירא (נישאה לאהרן גינזבורג ). במשך 14 שנות כהונתו כמורה ומנהל ביה"ס בראשון לציון העמיד כאלף תלמיד ותלמידה, ואחת מהן, צפורה בת אהרן מרדכי פריימן , ממיסדי המושבה, נישאה לו לאשה בה' אלול תר"ן. בתקופת כהונתו בהוראה הציג בבית-ספרו את החזיון של יל''ג ''מיכה יוסף לבנזון" ואת החזיון של בן-יהודה "חזון החשמונאים", ובתרנ"ב יסד יחד עם י. גרזובסקי את "אסיפות המורים'' (כעין גרעין של הסתדרות המורים) לבירור בעיות חנוכיות, שהתכנסו בראשון-לציון בראשותו של מרדכי לובמן,

והוא היה מזכירן הקבוע. יסד וערך בתרנ''ב, יחד עם י. גרזובסקי וא. בן-יהודה, את "עולם קטן", העתון העברי הראשון לילדים בעולם, כתב בעתוני בן-יהודה (היה גם עורכם האחראי כלפי הממשלה אחרי משפטיו של בן-יהודה) והיה כתבם הקבוע של העתונים "המליץ", "הצפירה", "המגיד" וכו' במשך שנים רבות. בתרמ"ז הדפיסה חברת "בני ציון" במוסקבה (חבורת הסטודנטים מנחם אוסישקין, אברהם אידלסון, יעקב מזא"ה ויחיאל צ'לנוב ) את ספרו "המסחר וחרושת המעשה בארץ-ישראל", שהופיע קודם לכן בהמשכים ב"המליץ" בפטרבורג. בו בזמן עבד שנים אחדות כמזכיר ומנהל החשבונות של ועד המושבה והיה הראשון שיצר והנהיג הנהלת פנקסים בעברית לפי השיטות המודרניות.

ב-1903, כשנצטברו יינות רבים במרתפי היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב מחוסר שווקים בעולם נשלח לחקור את תנאי השיווק במזרח הקרוב והרחוק שבאסיה ועד יאפאן הגיע. פעל רבות לשיווק יינות ארצנו, הביא ליהודי הארצות הרחוקות את בשורת ארץ-ישראל הקמה לתחיה ואת רשמי מסעיו רביהענין פרסם ב"השקפה" בשנת תרס"ד. ומשעבר ניהול היקבים מידי פקידות הבארון לרשות הכורמים עצמם נבחר למועצה הראשונה של שני היקבים, ובשנות 1906-1924 היה נציג "כרמל מזרחי" למצרים באלכסנדריה.

עם פעולתו המסורה להפצת היינות והשקדים מפרי ארצנו נטל על עצמו באלכסנדריה הפקיד גדול הרבה יותר - להיות נציגו של העם העברי אשר בארץ-ישראל בכל הענינים. בכל הזדמנות פרטית ופומבית, בפני יהודים ולא-יהודים, הכריז על קיומו וזכויותיו של העם העברי, עורר את אצילי היהודים לאהבת ארץ-ישראל ותמיכה במפעל תחיתה, ארגן חוגים של דוברי עברית ובהשתדלותו הוכנסה הוראת השפה העברית לבתי-הספר של אליאנס והקהלה ואף כלימוד נוסף לליציאון הצרפתי, וכשהוכרח לדבר צרפתית באספת יהודים הביע להם את חמלתו על שאינם מבינים את שפת עמם. משרדו היה פתוח לעצה, לעזרה, להדרכה ולהשתדלות לכל יהודי שבא מהארץ לסדר ענינים במצרים או שעבר במצרים בדרכו ארצה ושרי השלטון ונציגי המדינות הכירו את משרדו כ"קונסוליה" עברית באלכסנדריה ונענו לבקשותיו ולהמלצותיו ברצון טוב במדת האפשרות.

עוד ב-1900 נתקבל כאח ללשכת הבונים החפשים "שער היכל שלמה" ביפו בחסות "הלשכה הגדולה מצרים" שהיתה קשורה בלשכה העולמית שבפאריס, וכשבא לאלכסנדריה הצטרף אל האחים שם והקים לתחיה את הלשכה "סוקראטס", שנוסדה עוד לפני 50 שנה ושותקת במשך הזמן, ונבחר לנשיאה, וכן השתתף ביסוד לשכות חדשות והיה פעיל בהן, לאות הוקרה על פעילותו המסורה והמוצלחת למען הבניה החפשית מינתה אותו הלשכה הגדולה בצרפת ב-1921

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 571). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/571