Volume 2

Page 581

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה בית-ועד לצעירי המהפכה, ההשכלה והציונות. בימי המהפכה הרוסית הראשונה עזרה לבנותיה ולחבריהן בפעולות-מחתרת נגד המשטר הצארי ובארגון ההגנה העצמית היהודית נגד הפורעים.

משעלתה ארצה ב-1908 בתה רחל (היא רחל ינאית , עסקנית בצבור הפועלות, המיסדת והמנהלת של משק הפועלות בירושלים, אשת יצחק בן-צבי , נשיא הועד הלאומי) עלתה גם היא אחריה עם בתה בתיה ב-1910 לירושלים, מקום שם היתה רחל מורה

בגימנסיה העברית. נשאה בעול קשי החיים החלוציים ונטלה על עצמה לעבוד כמורה למלאכת-יד בביתהספר שליד "בצלאל" ובגימנסיה העברית שבירושלים. שקדה במרץ רב על לימוד הלשון העברית, השתתפה בערנות במלחמות הדור הצעיר למען העתיד וביתה היה מרכז למפלגת "פועלי ציון" ולמערכת "האחדות" לאחר שנה עלו בנותיה שרה ותמר וב-1912 עלה גם בעלה. במלחמת-העולם הראשונה עברה עם משפחתה לתל-אביב, הוצאה משם עם הגירוש ועברה לתל-עדשים (אז "תל עדש"), מקום שם עבדה הבת שרה בתור חובשת בקבוצת "השומר"' והיא, האם, עבדה בבית ולעתים גם במשק בעונת התלישה של העדשים.

ב-1917, כשנתגלה לשלטונות הטורקיים דבר הריגול של קבוצת "נילי"' וכל מנגנון השלטון והמשטרה הוקם על רגליו לחפש את עקבות יוסף לישאנסקי , מראשי הפעילים ב"נילי"' אסרו גם את שושנה לישאנסקי בגלל הדמיון בשם-המשפחה. היא הובלה לנצרת ומשם לכלא של בית-הדין הצבאי לדמשק, סבלה עינויים קשים ועמדה בהם בגבורה. בבית הסוהר בדמשק כינוה אסירי ציון בחבה אמא .

פרסמה ב"דבר" "זכרונות מחיי העיירה לפני שבעים שנה" ועוד כתבה הרבה זכרונות על חיי ילדותה ובגרותה ועליתה. חלק מהם, בו מסופר גם על סבלה בבית הסוהר, יצא בחוברת "מצרור זכרונותי" (ירושלים, תש"ב), שכנותיה הגישו לה שי במלאות לה שמונים שנה.

נפטרה בירושלים, ט"ז חשון תש"ד.

חיים נייגר

נולד באוטפינוב, גליציה המערבית, ט"ז טבת תרל"ג (1873), לאביו ר' משה אהרן , ממיסדי אגודת "אהבת ציון" הגליצאית, שיסדה את המושבה מחנים בתרנ"ט, ולאמו שפרינצה לבית מילר . קיבל חינוך תורני מסורתי והשתלם בהשכלה כללית ובמדעי המסחר.

השתתף מנעוריו בפעולה הציונית. כתב מאמרים בשבועון היהודי בשפה הגרמנית "אסטרייכישה ווכנשריפט" של הד"ר יוסף בלוך , בשבועון הציוני הוינאי "יודישה צייטונג" ויחד עם העסקן הציוני נפתלי מאיר ראקר יסד בוינה את העתון היומי הציוני "וינר מורגנצייטונג". בעיר טארנוב היה פעיל בעסקי ביטוח וניהל את הסוכנות המיוחדת של חב' "פניקס" הוינאית למערב גליציה, שהיתה קשורה בחוזה עם הקרן הקיימת לישראל וחלק מהכנסותיה מעסקי ביטוח עם ציונים הופרש לטובת הקרן הקיימת. השתתף כציר בעשרה קונגרסים ציונים רצופים, למן הקונגרס הי"א בוינה (1913) ועד הקונגרס העשרים, וכן בועידת לונדון 1920 ובועידת קארלסבאד 1922, ובמשך 16 שנים (1923 - 1938) היה מ"מ חבר הועד הפועל הציוני הגדול והשתתף בכמה מישיבותיו בלונדון, בברלין ובירושלים. יסד בטארנוב שבועון ציוני בפולנית וכתב הרבה מאמרים בעתונות הציונית שבגליציה ובפולין באידית ובפולנית. היה יו"ר ועד

הקהלה בטארנוב, יו"ר ההסתדרות הציונית למערבגליציה, ממיסדי בית-הספר העברי "שפה ברורה" ויצר ספריה ליד ביה"ס בת 30 אלף כרך. היה חבר מועצת העיר טארנוב ושלש פעמים היה מועמד לסיים הפולני וקיבל כמעט את כל קולות היהודים, אך בגלל התחבולות המיוחדות שהוכנסו לחוקתהבחירה הפולנית נגד המיעוטים לא נבחר לסיים. הצטיין כנואם ודרשן והמונים היו באים לשמוע את דבריו באספות. חיבר פירוש על מסכת אבות בשם "אבות לבנים" (הופיע בתרצ"ד בירושלים).

בתרצ"ב ביקר בארץ ובתרצ"ז עלה והשתקע בחיפה. כאן המשיך לעסוק בביטוח ובפעילות ציונית

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 581). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/581