Volume 2

Page 583

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ארגן את הקהלה ויסד בה מוסדות חינוך וחסד הקיימים עד היום.

הספרים שחיבר ופרסם: "כלילת חתנים" (ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנשואין), "אבל מצרים" (אוסף הספדים), "הנשמה והקדיש" (מחקר על רעיון השארת הנפש ברוח הקבלה), חוברת "הקדיש" (על מקור הקדיש, דיניו ומנהגיו), והניח בכתב-יד "ספר תרוכין" על שלשים שאלות מסובכות בדיני גיטין.

ספרו העיקרי הוא "סמיכת חכמים", בו הביע את הדרישה לחידוש הסנהדרין בישראל, כדי לחזק את סמכות הרבנות. לרעיונו זה התמסר במרץ רב, דרש לכונן מועצה בשם "כנסת הגדולה", יסד אגודת רבנים, שמנתה למעלה מ-500 חברים בכל תפוצות ישראל, וכתוצאה מפעולה זו נתכנס באב תרס"ג בקראקוב קונגרס עולמי של רבנים "לטכס עצה להרמת דגל התורה ולבקש אופן נאות ורצוי לגדור הפרצות ולבנות הנדחות".

הרב הראשי באלכסנדריה רבי בכור אליהו חזן היה הראשון אשר תמך בו, ועפ"י השתדלותו החליטו ראשי הקהלה באלכסנדריה תתת נשיאות הברון ז'אק די-מנשה לנדב סכום הגון לצורך הוצאות הקונגרס.

את פרטי הקונגרס הזה פרסם הרב ב"ספר כנסת הגדולה מחברת אגודת הרבנים", וכן כתוב עליהם בפרוטרוט במחברת "ארוכת בת עמי" לאפרים דיינארד באמריקה ובאנציקלופדיה "אוצר ישראל", ועוד.

במצרים ארגן קונים לרכישת שטחים לשיכון בין אדמות בית הכרם ובין בית וגן ליד ירושלים, בזמן שעוד לא היה ישוב שם ונעשו ביזמתו הצעדים הראשונים ליסד שם שכונה בשם "כנסת ישראל", ובדעתו היה לבנות שם את בית המוסד הדתי העליון.

בתרפ"ז חזר ארצה עייף וחולה ונפטר בחיפה, ח' חשון תרפ"ח.

מאיר יונה לישאנסקי

נולד בכפר ליסובשצינה באוקראינה, בתשרי תר"כ, לאביו ר' אברהם. קיבל חינוך מסורתי חסידי. נשא לאשה את שושנה בת מרדכי מורוז , התישב במקום

משפחת אשתו, בעיירה מאלין, פלך קיוב, ועסק במסחר.

כשגדלו בנותיו החלה המשפחה נמשכת נפש אחרי נפש לארץ-ישראל. בסוף 1912 עלה גם הוא ארצה, וכאיש עבודת-האדמה מנעוריו, בכפר, ביקש כאן להיות איש-האדמה.

במלחמת-העולם הראשונה חי עם משפחתו בתלעדשים, זה הכפר שנגאל אז לא מכבר, היה קן לחברי "השומר", בודד כמעט בלב עמק יזרעאל והחיים בו היו פרימיטיביים וקשים. שם עבד בענפי-משק שונים בשדה, הצטיין ביחוד כרועה וחברי "השומר" חיבבוהו והוקירוהו.

אחרי המלחמה עבר לירושלים, עבד עם בתו רחל (היא רחל ינאית) במשתלת היעור, שפיתחה אותה אח"כ למשק הפועלות. יזם את הקמת בית-הכנסת בשכונת רחביה, שקד על סידור השיעורים ללימוד תורה בו ועל הכנת סעודה שלישית בשבתות, ובכלל התמסר להשגיח על סדרי בית-הכנסת והתמיד להשתתף בו בתורה ובתפלה, ובשעות היום היה ממשיך לטפל בחיבה ובמסירות בעצים ובשתילים.

נפטר בירושלים, ט"ו תמוז תש"א.

צאצאיו: שרה; רחל ינאית אשת יצחק בן-צבי (נשיא הועד הלאומי) ; תמר אשת ד"ר פ. שוי; בתה (הפסלת).

שמואל מיליס

נולד ביאסי, רומניה - אב תרי"ג (1853), לאביו הרב ר' משה , מורה-הוראה ומפורסם כגדול בתורה וביראה, ולאמו צפורה . כשמלאה לו שנה עלה אביו ארצה עם אשתו ובני-ביתו והתישבו בצפת. בשנת תר"כ הוכרח אביו מסיבות משפחתיות לחזור לרומניה עם בני-ביתו, אך לאחר כמה שנים מכר את כלי הבית ונפרד מידידיו ומקרוביו והיה מוכן לצאת שוב לדרך לא"י, והנה הגיעה ידיעה, שבארץ-ישראל פרצה מגפת חולירע ושערי הארץ סגורים בפני כניסה ויציאה, וכך הוכרח להסתדר שוב במקומו ומאז נשאר ביאסי.

שמואל בנו למד בישיבה והגיע לדרגת תלמיד

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 583). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/583