Volume 2

Page 599

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעלי המלאכה "אחיעזר" שמנו 84 משפחות, ואף בית-תפלה מיוחד יסדו להם שנקרא בשם "שוני הלכות". צבור בעלי המלאכה כגוף מאורגן השתתף במלחמה למען העברית נגד חברת "עזרה" הגרמנית (ונגד מנהלה בארץ, אפרים כהן , שגר אז בפתח תקוה, וא. נחמני היה נציג בעלי המלאכה בועד המקומי למען העברית, ששאר חבריו היו מרדכי חפץ והמהנדס עקיבא גליקשטיין) . כן היה פעיל ב"הפועל הצעיר" והשתתף ביסוד "הקלוב הלאומי הרדיקלי" בפתח-תקוה יחד עם שלום שטרייט, יעקב קרול, מגלי, ירקוני ועוד . במלחמת-העולם הראשונה נבחר כנציג בעלי המלאכה למועצת המושבה (הועד היה אז בן 7 חברים והמועצה בת 15 חברים) והשתתף בפעולות להקלת המצוקה של שעת-חירום. אחרי

גירוש יפו באביב תרע"ז נבחר להנהלת אגודת השכנים, שנטלה על עצמה להגן על פליטים ומגורשים שוכרי דירות נגד נסיונותיהם של בעלי-בתים אחדים, שבניגוד לרוב הגדול של בעלי הבתים אמרי לנצל את המצוקה הכללית לטובת כיסם.

תוך פעולות אלה התבלט יותר מדי בעיני אנשי השלטון ומקורביהם, וכשנתגלה ענין הריגול והמחתרת של "נילי" בסתו 1917 והשלטון פתח במסע נקם ודיכוי נגד הישוב נאסר גם א. נחמני בין ה-18 שנלקחו מפתח-תקוה. הובל ברגל כאסיר לירושלים, ומשם דרך שכם ודמשק עד לחלב שבצפין סוריה, ונכלאו שם. בהשתדלות מאיר נחמד, עקיבא גליקשטיין, משה שרתוק, אברהם גודאל ונכבדי העדה הספרדית המקומית הוקל מצב האסירים, ולבסוף הצליחה ההשתדלות לשחרר אותו מהכלא על מנת שישאר בעיר בפיקוח המשטרה.

עם התקדמות הצבא הבריטי עד לצפון סוריד קיבל בעזרת הקפיטן אלכסנדר אהרנסון רשיון לנסוע הביתה בסוף נובמבר 1918. פתח לו מספרה ביפ

ולאחר שנה פתח מספרה בירושלים. שם הוזמן לשרות במקצועו אצל הנציב העליון סיר הרברט סמואל וקיבל את התואר "הספר של ארמון הממשלה בירושלים". כאן כתב בקביעות ב"דאר היום" על ענינימלאכה ובעלי-מלאכה בארץ וגם על נושאים אחרים והמשיך בכתיבה ב"דאר היום" כל שנות קיומו. ערך את הירחון "המלאכה" בתל-אביב והיה במשך זמן-מה מזכיר מרכז בעלי-מלאכה בתל-אביב. כתב בשבועון הציוני "סיביר-ארץ-ישראל" שיצא ברוסית בחארבין, ב"המשמר" של א. ז. בן-ישי , ב"הישוב" של בר-דרורא , ב"עתון מיוחד" היומי של מאיר גרוסמן, ב"החרות" של א. אלמליח , ובשנות 35-1941 היה סוכנו וסופרו של "הבוקר" בפתח-תקוה. אח"כ פקיד בסניף פתח-תקוה של מגבית ההתגייסות וההצלה,. חבר הנהלת "איגוד הפקידים האזרחיים" וחבר מועצת התאחדות בני המושבות. עזר במסירות בריכוז החומר הארכיוני לתולדות המושבה ולספר היובל.

צאצאיו: טובה אשת יהודה פיאלקוב ; שושנה אשת אליהו לבוצקין (בן דוד, ממייסדי חדרה); נעמי אשת אבשלום דינוביץ ; דבורה אשת יעקב בנקו ; שלומית אשת צבי יוסלביץ ; הרצליה אשת דוד קופלמן ; בת-עם אשת ברוך ברנשטיין (חדרה); ניסן (התנדב לצבא בן 19 והיד, 4 שנים בשבי בגרמניה)..

הרב שמואל הומינר

נולד במינסק, רוסיה, בשנת תר"ט (1849), לאביר הרב ר' ישעיהו , רבה של ברזין (בן ר' מרדכי רבה של מינסק, בן ר' ברוך פרנס-חודש במינסק, נכדי הרב ר' יהודה אשכנזי דיין בטיקטין ומחבר הפירוש "באר היטב" על השלחן-ערוך, בן ר' שמעון , סופר קהלת פרנקפורט דמיין), למד בחדרים ובישיבות וגם מפי אביו שהיה מגדולי התורה וראש ישיבה, שהעמיד תלמידים גדולים בתורה וביראת-שמים, והגיע לבקיאות גדולה בתלמוד בבלי וירושלמי. בפוסקים, במדרשים, בזהר ובספרי הקבלה. נשא לאשה את בריינה רבקה בת הרב החסיד ר' דוד הלוי זלדוביץ ממינסק, ממשפחת האדמו"רים מליובאוויטש, והמשיך לשבת על התורה ועל העבודה.

כשנפטר אביו הרב בקניגסברג בנסעו להתרפא שם (במסורת המשפחה נשאר סיפור פלא, כיצד נמצא בשבילו מקום קבורה בין גדולי הרבנים של קניגסברג אחרי שראשי החברה קדישא כבר היו בטוחים. שאין שם מקום) חשך עליו עולמו ולא מצא לו מקום בסביבה שנתרוקנה מאביו, ואז החליט לעלות. לארץ הקודש. שכר עגלה והעמיס עליה את חפציו ואת אשתו הצעירה ויצא לדרך לאודיסה. כדי להרגיע את אשתו אמר לה, שבאחת הערים הגדולות שבדרכם יכנס אל הרב וישאל בעצתי, אם לעלות לארץ ישראל או לא, וכאשר יאמר הרב, כן יעשה. ואכן נכנס באחת הערים אל הרב, וזה אמר לו, כי שגעון ממש הוא מצד אברך צעיר לעזוב את

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 599). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/599