Volume 2

Page 604

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כשהתחיל "מוסד הרב קוק" להוציא את הירחון "סיני" נהיה לאחד מעוזריו וחבר המערכת של הירחון הנ"ל. כעבור זמן קצר נוסד השבועון "במישור" ונתמנה לעורכו הראשי.

ערך את הקובצים שהוציא מוסד הרב קוק: "אמנה", "ארשת" וגם עורך את ספרית "במישור" וספרית "דמויות" בציונות ובתולדות הישוב, וערך גם את כתבי הרב אלקלעי בשני כרכים ואת הקובץ "ירח האיתנים" (על חודש תשרי והחגים בירח זה).

פרסם מחקרים כגון: "תולדות הקהלה האשכנזית בארץ ישראל" (תרצ"ט), "החסידות וארץ ישראל" (ת"ש), יהודי קשטיליה בתקופת הרא"ש (תרצ"ז), אגרות הרב קלישר (תרצ"ח), רש"י בתשובותיו (תש"ב), "סאסוב" (עיר מולדתי), תש"ו, "הפולקלור החסידי" (תש"ו) ו"ספר החסידות" (תש"ז). פרסם את הביבליוגרפיות על: רס"ג, רש"י, הרב קוק, הרב עמיאל, ד"ר ב. מ. לוין, פרופ' קליין, פרופ' אסף ועל "הציונות הדתית".

עוסק כעת בעריכה ובהוצאה של דפדפת לספרות החסידות.

השתתף מטעם "המזרחי" בקונגרסים הציונים הכ' הכ"א והכ"ב, שבו שימש יו"ר הועדה לתרבות וחינוך. בשנים האחרונות משמש מרצה קבוע בבתי העם (ירושלים ותל-אביב), ברדיו ומעל במות צבוריות אחרות. בנו: שילה .

פנחס פרידמן

בן אברהם - נולד ביום י"ב טבת תרכ"ו בעיר חוטין בגבול ביסרביה-רומניה. אביו היה נצר מגזע האדמו"ר ר' ישראל מריז'ין. נתחנך באודיסה ומנעוריו היה מפעילי חו"צ ויסד אגודה ציונית בשם "שערי

ציון". עם יסוד "בני משה" נהיה למקורב לאחד העם ולאגודת הסתרים שלו הנ"ל. היה גם ממקורבי פינסקר ולילינבלום.

נשא לאשה את אלקה בת יצחק פרנקפלד .

בתרמ"ד יסד ספריה של אגודת "בני ציון" באו

דיסה וניהל אותה עד שהפכה למרכז קטן של "חובבי ציון".

התפרנס מעבודתו בחברת התה של ויסוצקי: בחברה זו עבד יותר מעשרים שנה. בשנת 1889 עלה לארץ ישראל ויסד ביפו את הספרית "שער ציון", הקיימת עד היום בת"א כספריה העירונית. בו בזמן פתח סניף לחברת התה של וויסוצקי בא"י.

בא"י לא השתקע באותה שעה. היה מרבה בנסיעות מרוסיה לארץ ישראל וחזרה.

באודיסה היה ממיסדי בית הכנסת "יבנה", ששימש שנים רבות מעין מועדון מרכזי לחו"צ ולציונים המדיניים באודיסה והסביבה. היה פעיל בהפצת הקערות בבתי הכנסיות בערב יום הכפורים.

בראשית תרס"ו עם הוסד הגימנסיה העברית ביפו העביר לא"י את אשתו וילדיו, כדי להקנות לבניו חנוך לאומי מושלם בגימנסיה העברית הראשונה. המשיך לגור באודיסה ורק לימי החגים היה בא לבקר את משפחתו.

כשנוסדה חברת "אחוזת בית" הצטרף לחבריה הראשונים, והיה גם מן הששים הבונים הראשונים בשכונה זו, שנהפכה אח"כ לתל-אביב.

בתרע"ב עבר לגור בא"י. בימי מלחמת העולם סבל לא מעט. אחרי הכבוש הבריטי היה מפעילי הועד למען הגדודים העברים, ובנו היה מראשוני המתנדבים בו. אחרי גמר המלחמה יצא לארה"ב והשתתף שם בפעולות הציוניות השונות. כשפרץ המשבר בציונות האמריקאית היה לצד הברנדיסיסטים.

היה פעיל גם בהסתדרות הציונית מראשית הווסדה : הפיץ שקלים, מניות של אוצר התישבות היהודים, אנגלו פלשתינה בנק וחברת "גאולה" וגם השתתף כציר בקונגרסים הששי והשביעי. היה בקונגרס הששי ממתנגדי אוגנדה.

בשנת 1922 יצא לארה"ב בשליחות "חברת הכשרת הישוב", ופיתח שם פעולה רחבה למען הציונות, וביחוד למען הקרן הקיימת לישראל. בארה"ב היה עד 1932 וכל הזמן עמד בקשר אמיץ עם לואיס ברנדיס וקבוצתו.

בשנה הנ"ל חזר לא"י ונכנס כחבר פעיל לועד הפועל של "הציונים הכלליים" ו"ברית ראשונים".

בשנת 1936 נוסד בת"א ועד מראשוני ויוזמי "אחוזת בית" כדי לציין כראוי את יובל השלשים מיום יסוד האגודה הנ"ל, והוא נבחר ליו"ר של הועד.

בשנת חייו האחרונה סבל ממחלה קשה ונפטר כ"ז טבת תרצ"ח בתל-אביב. נקבר בבית הקברות הישן. צאצאיו: נחמה אלטשולר , אברהם, יהודית .

מנחם יהודה שטאמפר

נולד בעיר סומבאטהלי (שטיין-אם-אנגר), מערבהונגריה, ט' אב תרכ"ד (1864) , לאביו הדיין ר' בנימין . בתרל"ג עלו ארצה הוריו עם ילדיהם, אחרי שבנם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 604). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/604