Volume 2

Page 613

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מתתיהו וינוקור

נולד בעיר באלטה, פודוליה (אוקראינה), בשנה תרל"ב (13.7.1872), לאביו אברהם , חבתן, ולאמו גולדה בת ר' חיים ליב ליפציס . למד ב"חדר" עד גיל 15 שנה אצל טובי המלמדים. למד את מלאכת ההבחנות ונעשה מנהל העבודה אצל אביו. בן 19 נשא לאשה את תרצה בת ר' דוד שפיטלניק ובן 21 גויס לצבא הצארי ושרת בו שנה וארבעה חדשים בנפות הרוסיות באסיה התיכונה.

בימי כהונת מנחם שיינקין כרב מטעם בבאלטה ובמורשה ציוני בעיר ובסביבה היה פעיל ביזמתו בארגון החבתנים, שמעשהו הצבורי הראשון היה כתיבת ספר תורה, ובעבודה הציונית בכלל.

בל"ג בעומר תרס"ה עלה ארצה ועבד במושבות רחובות, ראשון לציון וחדרה בימי הבציר ואחרי שנה מצא את סידורו הקבוע כקבלן לעשית חביות בשביל יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב. מאז נסע עוד פעמים אחדות לרוסיה להביא עצים לתעשית חביות, וממסעו לרוסיה בתרס"ט הביא אתו את ספר תורה של ארגון החבתנים בבאלטה, הנמצא כיום בבית-הכנסת אשר בשכונה ד' של מרכז בעלי מלאכה. היה משבעת החברים הראשונים שיסדו בתרס"ט את מרכז בעלי מלאכה ביפו, ממיסדי תל-אביב ובוניה הראשונים, ממיסדי שכונת (כיום רחוב) נחלת בנימין, ממיסדי המנין הראשון לתפילה בתלאביב, מנבחרי ועד העיר הראשון ביפו - ת"א (בחנוכה תרע"ג), ממיסדי שמונה שכונות של מרכז בעלי מלאכה, מעשרת הראשונים שיסדו את בנק קופתעם. היה פעיל ביסוד הועד הארצי של ארגוני בעלי המלאכה החל משנת תרע"ט, מעסקני הבנק למלאכה והיה סגן יו"ר ההנהלה בשנות תרפ"ד-ת"ש, היה יו"ר הסתדרות והתאחדות מרכז בעלי מלאכה בצורותיה השונות מתרפ"ד ועד סוף תש"ד. נבחר לקונגרס הציוני הי"ד בוינה מטעם בעלי המלאכה בת"א והיה בו חבר בועדת התקציב. התמסר בפעילות ואף בנשיאת עול כספי להקמת הבנין של "היכל

המלאכה". ייצג את צבור בעלי-המלאכה בפגישות עם ויצמן וסוקולוב .

ממיסדי בית הכנסת הגדול בתל-אביב. נרשם בספר הזהב של הקה"ק ע"י האספה הכללית של שכונה ד' מיסודה של התאחדות מרכז בעלי מלאכה. קיבל מדליה של כסף בעד העבודות שהציג מתוצרת מלאכתו בתערוכה והיריד של ארץישראל והמזרח הקרוב בשנת 1929.

צאצאיו: נתן; מלכה אשת שמעיהו קושטאי; בנימין; דב; צביה אשת חיים גלפנד; עקיבא; עמי נדב .

אברהם גרשון חנוך

(שם משפחתו לפנים חאנעך , ושינה אותו לשם חנוך בעברית כפי שקבע ז. ז'בוטינסקי במכתב על אודותיו למ. דיזנגוף ). נולד בווילנה, כ"ט כסלו תרכ"ט (10.12.1868), לאביו ר' יוסף יצחק , תורני ומשכיל, קומיסיונר במסחר תבואות (קרובו של הרב מתתיהו שטראשון שהקדיש את ספריתו הגדולה לקהלת וילנה והנקראת "ספרית שטראשון") ולאמו שרה בת אה רן פין . קיבל חינוך מסורתי עד גיל 15, קרא בספרי השכלה, למד רוסית וגרמנית וגמר בי"ס ממשלתי עירוני בוילנה. הרגיש משיכה לארץ-ישראל עוד מבחרותו וניסה לשוחח עם חבריו בעברית, אך לא נספח עדיין ל"חובבי ציון", אלא הגה רעיונות של "תיקון העולם". בראשית 1896 עבר לגור בביאליסטוק ונגרר בעקב מקרה לעסוק בתעשית אריגים, ואח"כ הכניס שכלולים ושיפורים באריגה ובית-חרשתו זכה להצלחה בשווקי רוסיה רבתי. באותה שנה קרא את "מדינת היהודים"

להרצל ונעשה ציוני. היה חבר הועד הציוני המרכזי שבעיר יחד עם הד"ר פינס, יו"ר, דוד סוחובולסקי, העו"ד טריבוש, ד"ר זימן, חיט, שניידר ול. רוזנטל. קיים יחסים ידידותיים עם פועליו והשתדל להשפיע עליהם בכיוון ציוני ואף ניסה לארגנם באגודת-פועלים ציונית (לפי תכנית "פועלי ציון"). בעת התסיסה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 613). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/613