Volume 2

Page 621

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לינית, ובש' 1919 לפרופ' באוניברסיטה הפרנקפורטית.

לציונות נמשך עוד בשנותיה הראשונות בהשפעתו האישית של הרצל. השתתף בכמה קונגרסים ציונים, אותו העסיק ביחוד הצד הסוציאלי של פתרון שאלת היהודים על ידי הציונות, כסבור היה שארץ ישראל עשויה לפתור את השאלה הסוציאלית לפי שיטתו. בקונגרס הציוני הששי הרצה על קוי היסוד הכלכליים לבנין הארץ. הוצג ע"י הרצל כמומחה לכלכלה וארגון שתופי ונבחר ביחד עם הד"ר אוטו ורבורג וד"ר ז. סוסקין ל"ועדה לחקר א"י" שע"י הועד הפועל הציוני.

בקונגרס התשיעי הרצה על ההתישבות בא"י ונתקבלה החלטה להגשים את תכניתו ביסוד המושבה הקואופרטיבית מרחביה.

בארץ ישראל ביקר כמה פעמים: בשנים 1910, 1913, 1926, 1932-1931, 1934-1935, 1936 בקשר עם אכספרטיזות על המשקים השתופיים וגם לשם בקור אצל בנו- (הלל הינץ אופנהיימר).

באחד מבקוריו בארץ יסד את הקואופרטיב החקלאי הראשון בעמק יזרעאל - "מרחביה". בשנים 1932-1931 אירגן בזמן שהותו בארץ שורת הרצאות על כלכלת המשק בת"א ובירושלים.

עיקר שיטתו בתורת הכלכלה העיונית הוא: שלטון ההון תלוי בצמצום הקרקעות בידי בעלי אחוזות גדולות, שע"י כך נהדפו אנשים רבים להיות לפועלים. בשורה של חבורים (עשרות ספרים) בירר והסביר את פרטי שיטתו. על סמך חבורו על ריקרדו ניתנה לו בשנת 1909 התרת הוראה באוניברסיטה בברלין מטעם החכמים אדולף וגנר וגוסטב שמולר. בשנת 1910 הוציא את ספרו על תורת הכלכלה העיונית. ב-1916 יצא לאור חבורו על הערך וריוח ההון, ובשנת 1917 החל לכתוב חבור גדול על שיטות תורת החברה, בו ביאר את עיקרי תורתו על בנין המדינה.

בשנות מלחמת העולם הראשונה ארגן עם הד''ר מכס בודנהיימר ופרידמן את ה"ועד לעניני יהודי המזרח" שנוצר בגרמניה לעזרת יהודי המזרח באחור הכבוש

הגרמני והביא תועלת רבה ליהודי פולין והארצות הבלטיות.

כשנמלאו לו ששים שנה הוציאו ידידיו ומוקיריו קובץ מאמרים לכבודו (בשנת 1924). בשנים 19251926 יצאו לאור בקובץ כל נאומיו בעניני הפועלים ועם ישראל, בשני כרכים.

ב-1933 עם עלית שלטון הנאצים בגרמניה עזב אותה והוצעה לו קתדרה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, אך לא קבלה בשל אי-ידיעתו את השפה העברית ובגלל גילו הקשיש ונסע ליאפאן.

פרסם מאות מאמרים בעתונות היומית בגרמניה. היה עורך ראשי של הירחון "נייע יודישע מאנאטסהעפטע". השתתף בעתונות הציונית מזמן לזמן בעיקר ב"די וועלט" וב"העולם" ו"יודישע רונדשוי" ובעתונות המדעית. פרסם עשרות ספרים וחוברות שתורגמו לכמה שפות.

בשנת 1940 בא לארצות הברית בתור מהגר, והוציא שם לאור עם חבריו את העתון החשוב "American Journal of Economic and Soeiologie" נפטר בא' תשרי תש"ד (30 בספטמבר 1943) בלוס אנג'ילוס שבקליפורניה, ונקבר שם בבית העלמין היהודי.

צאצאיו: ד"ר לודויג (רחובות), ד"ר הלל הינץ (ראש המחלקה לגדולי הדר ובוטניקה חקלאית במכון לחקר החקלאות ברחובות), חוה (ז"ל), ורינטה אשת ארנסט לנארט (קליפורניה), מאשתו השניה מתילדה לבית הול מצרפת.

רשימה ביבליוגרפית מלאה מחבוריו הופיעה ע"י הגב' פליציה פוס בניו-יורק בשנת 1946.

משה הופנקו

נולד בליאדי, פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה), בכ''ו חשון תרמ"א, לאביו חיים ולאמו שרה-רישה . בן למשפחה חסידית-חבד"ית שהנטייה לשירה ונגינה עברה בה בירושה מדורות. עוד סבו ר' וולקה (וולף) היה מנהלה של מקהלת האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. (יש סברה שגם השם "הופנקו" אינו אלא לפי הכינוי של ריקוד יהודי עממי שהיו רוקדים בחתונות ושנקרא "הופינקו''). אביו היה מתלמידי ויניאבסקי, יודע-נגן ובעל תרבות מוסיקלית. ניגן יחד עמו בחתונת אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר).

למד ב"חדד" ובבית-אבא ואח"כ רכש השכלה מוסיקלית בפטרבורג, ברלין וג'נבה. בשוייץ התרועע עם דר. ויצמן, דר. הררי, הסופר בן-עמי ולבו נקשר לציונות וכאשר הוצע לו ע"י דר. א. רופין להשתתף בהוראה ובהנהלת בבית-הספר לנגינה שיסדה אז אשתו שולמית בתל-אביב, קיבל את ההצעה ברצון. ב-1910 בא לארץ והיה המורה הראשון לכנור בעל תרבות והשכלה. ערך את הקונצרט הראשון בת"א בבית המורה ר' מרדכי אזרחי-קרישבסקי בו התגורר.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 621). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/621