ומקורבו של השולטן, ממשפחה עתיקה של רבנים, מקובלים ועסקני צבור במארוקו. (נקרא יוסף על שם אחד מקדמוני המשפחה ר' יוסף בן יעקב בן-שבת , שנשרף על קידוש השם לפני מאות שנים באופראן שבמארוקו). למד בתלמוד-תורה ובישיבת "אור תורה" בסאפי.
בתרנ"ג עלה ארצה עם הוריו והתישבו בחיפה, וכאן למד בבית-הספר של "כל ישראל חברים".
שנים אחדות עסק במסחר. היה חבר בסניף חיפה של "המכבים הקדמונים". בתרע"א נתקבל לגזבר בבנק אפ"ק בחיפה ואח"כ פתח סניף לבנק זה בטבריה.
נשא לאשה את ויקטוריה בת הרב משה כלפון.
אחרי מלחמת העולם הראשונה הוזמן לנהל חברה מסחרית יהודית בקאהיר, שבראשה עמדו יוסף קטאווי פחה והאחים מוצרי ובאותו הזמן היה כשנה עורך העתון "ישראל" שהוציא אלברט מוצרי בקאהיר.
חזר ארצה והמשיך לעסוק במסחר ובעניני צבור. פרסם מאמרים בעניני מסחר וכלכלה ב"החרות" וב"דאר היום". היה חבר בלשכת הבונים החפשים "ראובן", ובשנים האחרונות היה חבר בית-הדין לעניני דירות מטעם עירית חיפה.
נפטר בחיפה, א' תמוז תש"ד.
ד''ר צילה ברגינסקי
נולדה בחורול, פלך פולטאווה (אוקראינה) ב-1886 (תרמ"ו) לאביה בנימין (סוחר תורני) ולאמה ליובה לבית גולדשטין . למדה בביה"ס העממי שבעיירתה ואח"כ גמרה את הגימנסיה בפולטאווה. עוד בילדותה נמשכה לציונות והשתייכה לאגודת "הנוער הציוני". כשעברה לשויץ, כדי ללמוד תורת הרפואה באוניברסיטת לוזאן, הצטרפה לחוג הסטודנטים הציונים שבו היו פעילים יצחק אפשטין, שאול טשרניחובסקי, ניסן טורוב, ש. ח. וילקומיץ ודר. חיים הררי. מטרת החוג היתה השתלמות בעברית ועיון בבעיות ציוניות. ב-16 ביולי 1913 עלתה לא"י.
בבית הדר. חיים חיסין נפגשה עם אנשי גדרה, והללו הציעו לה לעבור למושבתם, לאחר שמת הרוקח סנדריכין שעסק גם בריפוי חולים. היא קיבלה ברצון את ההצעה והיתה הרופאה הקבועה הראשונה בגדרה לאחר 28 שנות קיומה של המושבה. מילאה את תפקידה במסירות ובתנאים קשים בשנות המלחמה העולמית הראשונה ונתחבבה על התושבים. רכשה חלקת-אדמה במושבה ונטעה פרדס.
מסיבות משפחתיות עברה ב-1917 לתל-אביב ועם הכבוש הבריטי הוזמנה לנהל את המרפאה העירונית. ב-1921 פתחה מעבדה רפואית והיא מנהלת אותה עד היום הזה.
ד"ר רפאל אופלטקה
נולד בירושלים, ט"ו שבט תרמ"ד (1884), לאביו ר' אברהם (מוסמך לרבנות, סוחר ועסקן, בן הרב יצחק אופלטקה מפראג, תלמיד החתם סופר, שעלה ארצה בתקצ"ח ו"התבולל" בין הספרדים, מיסדו וראשו של בית-המדרש "דורש ציון"), ולאמו בכורה אסתר בת ר' רפאל אמזלג (שסידר את ריצוף רחבת הכותל המערבי, אחיו של חיים אמזלג , קונסול בריטניה ביפו, שעזר בגאולת הקרקעות ליסוד המושבות הראשונות. ביהודה).
למד בת"ת הספרדים, בביהמ"ד "דורש ציון" (לימודי תורה והשפה הערבית), בביה"ס למל ובביה"ס של חברת כי"ח (אליאנס).
בן 15 יצא לפאריס, למד שנים אחדות במחלקה המכינה לבית-המדרש לרבנים עד שגמר קורס של בית-ספר תיכוני וקיבל תעודת בגרות. בפאריס השתתף ביסוד הקלוב הציוני ויחד עם ד"ר אלכסנדר מרמורק , ד"ר ויקטור יעקבסון ואחרים השתתף ביסודה ובניהולה של אוניברסיטה עממית יהודית להפצת ידיעת היהדות בין המוני היהודים ולימד בה את השפה העברית. עבר לליאג' שבבלגיה, למד שם רפואה באוניברסיטה, וגם שם השתתף ביסודו ובניהולו של הקלוב הציוני, הוסיף ללמוד באוניברסיטה הצרפתית בבירות, הוכתר בתואר דוקטור לרפואה וחזר ארצה.
החל לעבוד בשרות הממשלה הטורקית במלחמה במגפות, ובכללן החולירע. פתח וניהל בתי-חולים למחלות מדבקות בירושלים, חברון (שם הנהיג סידו