Volume 2

Page 637

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק אייזיק כץ

נולד בפרוזאני, פלך גרודנה (רוסיה הלבנה) בשנת תרל"א (1871), לאביו שמו אל אביגדור. למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את לאה בת יעקב בוטוויניק. התישב בעיירה ראקוב ועסק במסחר והיה שם בין הראשונים שארגנו את התנועה הציונית בעיר ובסביבה והשתתף בועידה הציונית במינסק בשנת תרס"ב.

בתרס"ט עלה ארצה עם אשתו והעלה אתו את בני משפחת אחות אשתו והיה להם לאב. התישב ביפו, השתתף ביסוד שכונת מחנה יוסף , הקים בה את ביתו ומאפיה מודרנית. עסק בצרכי צבור והשתתף בחיי הישוב המתהוה כאחד הפעילים המסורים. בתרע"ד השתתף במשלחת עם זלמן דוד ליבונטין ויצחק חיותמן לשם חקירת האפשרויות להרחבת הישוב היהודי בעזה ובסביבתה.

נרצח בביתו על-ידי גנבים ערבים, אור ליום ה' סיון תרע"ד, והובא לקבורה בבית-העלמין הישן בתלאביב.

יעקב בוקשטיין

נולד בכפר סניטובקה, פלך פודוליה (אוקראינה), ט"ו תשרי תרמ"ו (1885), לאביו יוסף חיים, סוחר, מחסידי האדמו"ר ר' יצחק מבויאן נכדו של ר' ישראל מריז'ין-סאדיגורה, ולאמו הודל בת ר' מאיר. קיבל חינוך תורני מסורתי. התחיל ללמוד גמרא בן 7-6. בגיל 9 עבר עם הוריו לברדיצ'ב. בן 16 שכר לו אביו מורה לעברית חדישה, כדי שידע לכתוב אגרת יפה בעברית. מאז החל קורא בספרות עברית חדשה ובגיל 17-18 כבר היה ציוני פעיל ומסור על אף התנגדות ורדיפות מצד המשפחה והסביבה החסידית.

ב-1905 עבר למוסקבה, בה היתה לו זכות ישיבה כנכד של סוחר ממדרגה ראשונה שם השתלם בהשכלה כללית באוניברסיטה העממית של שניאבסקי במשך שנתים ואת תורת הציונות בעיון ובהרחבה למד

בקבוצת בחורים בהדרכת הד"ר יחיאל צ'לנוב והרב הראשי יעקב מזא"ה.

בשנת 1908 נשא לאשה את רבקה בת דוב שפאן מקזאטין. עסק במסחר והשתתף בפעולות צבוריות כלל-יהודיות וציוניות. ב-1913 השתתף בקונגרס הציוני ה-11 ובועידה העולמית לתרבות עברית בוינה. החליט לעלות ארצה וב-1914 שלח את אשתו לפניו, שתשתלם בשפה ובספרות עברית בארץ עד שיחסל את עסקיו ויבוא אחריה. אך בגלל פרוץ מלחמת-העולם הראשונה הוכרחה לחזור למוסקבה.

בשנות 1915-19 היה חבר הועד העירוני של ציוני מוסקבה, שבין חבריו היו ליב יפה, חיים גרינ ברג, יצחק ניידיץ ועוד . מ-1915 עזר לנחום צמח בהשתדלותו ליסד את ה"בימה" והיה אחד מששת החותמים, אחרי הרב מזא"ה (עם יצחק ניידיץ', אברהם גורביץ, נחום צמח ומנחם גנסין) על הבקשה לרשיון לפתיחת התיאטרון העברי, ומאז היה פעיל לטובת "הבימה" במוסקבה ואח"כ גם בארץ. בשנת 1918 יסד במוסקבה יחד עם ד"ר יונוביץ, פייבל שפירא ואחרים את החברה להשבחת הארץ ולמכירת אדמה ברוחים קטנים "רענניה" שרכשה את אדמת תל-צור ליד אבן יהודה, והוא מנהלה בפועל ביחד עם ש. מירנבורג, י. סופרסקי ול. סקורוחוד.

אחרי המלחמה והמהפכות התחיל בהכנות לעלות ארצה. למשפחתו ניתן רשיון לצאת מרוסיה, אך לו לא. שש פעמים דחו השלטונות את בקשתו, וכבר נסע אל הגבול הלטבי לצאת מרוסיה בהברחת הגבול, אך לא עלה בידו והוכרח לחזור למוסקבה. סוף-סוף ניתן לו הרשיון. ששה שבועות ארכה נסיעתו מצאתו ממוסקבה עד שהגיע ב-2 בפברואר 1925 לחוף יפו והשתקע בתל-אביב. כאן התמסר לפעילות כלכלית והנהו אחד האימפורטרים הגדולים לחלקי מכונות ואפניים ע"י הפירמה שלו הקיימת החל משנת 1925.

חבר הנהלת חברת "גאולה". ממשיך בעסקנות בהסתדרות הציונים הכלליים, ברית ראשונים, ברית עברית עולמית, חבר הנהלת "חוג הבימה", חבר הנהלת בנק קופת עם ועד 1945 יו"ר המועצה, בלשכת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 637). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/637