Volume 2

Page 644

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהיווסד רחובות קנה שוב סוסים והוביל אבנים וחמרי בנין. אז קנה לעצמו שטח-קרקע בן 50 דונם ומגרש.

השקיע את מיטב זמנו בגאולת אדמה ויום שרכש בו קרקע היה לו ליום טוב.

קנה אצל פקיד הברון אוסובצקי 18 דונם ומגרש בראשל"צ. יחד עם שמואל אוסטשינסקי ויצחק-ליב טופורובסקי גאל 500 דונם קרקע מאת המופתי של יפו. בגבולה המערבי של נס-ציונה קנה 120 דונם מידי ערבים ונטע עצי-הדר ושקדים. יחד עם יחזקאל דנין וש. אוסטשינסקי קנה 135 דונם בין רחובות ונס-ציונה. יחד עם איכילוב מפתח-תקוה קנה 100 דונם בכפר-סבא.

קנה בית והקים משק נאה על מגרשו בראשוןלציון. ב-1898, כאשר בקר דר. הרצל בראשון-לציון, סר לפי המלצת ועד המושבה לחצרו כדי לראות משק למופת של אכר ארצישראלי.

אדמות שונות שנקנו בארץ בימי-בראשית נרשמו על שמו ועל שמותיהם של יהודה צלליכין, דוב לובמן חביב ואהרן איזנברג. בתר"ס היה בין מייסדי אגודת "פרדס" והיה חבר

הנהלתה. כן השתתף בייסוד "קופה חקלאית" בראשוןלציון. קשור בכל לבו לחקלאות וגם בשנות זקנה ושיבה

רואים אותו לעתים קרובות בבקרו בפרדסו וכרמיו.

צאצאיו: שולמית אשת זרובבל חביב; מיכאל (לשעבר יו''ר המועצה ויו"ר הועד החקלאי); רחל אשת ברכוכבא מאירוביץ ; שמואל (חקלאי בראל"צ); ד"ר גדעון (מומחה למחלות אף אוזן וגרון); אלישע (חקלאי בראל"צ): שרה אשת שמואל בקר (ראשל"צ).

צבי זבלודוביץ

נולד בעיירה טיקטין, פלך לומז'ה, פולין, כ"ז כסלו תרי"ד (1853) ,לאביו ר' יקותיאל יעקב. למד בחדר ובישיבה בביאליסטוק. נשא אשה ועסק במסחר במנופקטורה והגיע לאמידות. עשה צדקה וחסד ותמך בנצרכים, במוסדות צבור ובישוב ארץ-ישראל על-ידי חובבי ציון.

בן 51 חיסל את עסקיו, הצטייד בששים אלף פרנק, תמורת רכושו, ובחליפת-בד גסה וזוג מגפים, כיאות לעובדי-אדמה פשוטים בארץ-ישראל, לקח את אשתו (ילדים לא היו להם), הפליגו באניה מאודיסה ובחנוכה תרס"ה הגיעו ארצה. כאן קנה אדמה בפתח-תקוה, נטע פרדס ועבד יום-יום בנחלתו כאכר מלידה. לאחר כמה שנים הביא מהגולה את אחותו האלמנה עם חמשת ילדיה, תמך בהם ועזר לסידורם כאילו היו ילדיו שלו והם בנו את בתיהם במושבה (שנים מאלה הם האחים אריה ויצחק ואכטנברג).

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה ב-1914, כשכבדה יד הגזירות והמצוקות על התושבים נבחר ליו"ר ועד המושבה. ראשית מעשהו היתה להשיג צרכי מזון בשביל התושבים. לשם כך מסר למר יעקב לוין סכום גדול במטבעות זהב (כי כח הקניה של מטבעות-הנייר הטורקיים ירד מאד) ושלח אותו אל הגליל להביא תבואות, קמח

ומיני קטניות. כשחזר לוין בראש שיירה בת 50-40 גמלים עמוסים צרכי מזון ועבר עמה ליד מחנה האוהלים של אבו-קישק, עיכבו אנשי אבו קישק את השיירה והובילוה אל הקומנדנט העריץ חסן בק ביפו, באמרם שהמטען הזה היה מיועד בשביל האויב (להברחה אל הצבא האנגלי). חסן בק שלח ג'נדרמים לפתח תקוה להביא אליו את ראש הועד, וכשהובא לפניו אמר לו, שבעוון הבגידה במולדת יתלה אותו במרכז המושבה. הוא אטם את אזניו משמוע את דברי זבלודוביץ, שהתבואה היא מיועדת להזנת התושבים, וצוה לזרוק אותו אל

הכלא שבמרתף בית הממשלה עד לתליה. והנה עבר ליד חלון המרתף השייך של כפר ענה, שהכיר את זבלודוביץ וזכר אותו לטובה מעת שברר, בתור ראש הועד, סכסוך בינו ובין כמה מאנשי פתח-תקוה ובהתאם לעובדות וליושר פסק לטובת השייך. שייך זה נכנס מיד אל חסן בק ואמר לו, שכאן נעשה עול לאיש הישר ביותר "שיש לנו בין היהודים" והוא, השייך, מוכן לתת את ראשו בעד ישרו של האיש הזה. אז הואיל הקומנדנט לחקור שנית את האסיר וענינו, ופסק-הדין היה, שה"נאשם" חייב לתת 50 לירות טורקיות לצדקה, לטובת עניי יפו (את 50 הלירות השיג בשלשה נפוליונים של זהב ונתן), והוא חפשי להוביל את מטענו הביתה.

כשחזר הביתה שחררוהו עסקני המקום מהמשרה האחראית, לבל יפול שנית בידי המפקד העריץ, ומאז התמסר לעסקנות בחברת גמילות-חסד "זכרון מרדכי", בתור חבר ההנהלה עד היום, בחברה קדישא ובמוסדות צבור אחרים.

לאחר עשר שנים נתאלמן והמשיך לעבוד במשקו. ובשנתו ה-92 נכנס למושב זקנים המקומי.

הרב יוסף הלוי

נולד בביאליסטוק, כ' מנחם אב תר"ל (1870), לאביו הרב נפתלי הרץ הלוי (שבחו"ל נקרא בשם-המשפחה וידנבוים, אך בבואו ארצה הסתלק מן השם הזר). עד גיל עשר שנים למד מפי מלמדים שונים בהשגחת אביו, ומאז המשיך ללמוד לבדו בשקידה רבה והגיע לדרגה גבוהה מאד בידיעת התלמוד וספרותו הרחבה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 644). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/644