Volume 2

Page 664

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קידות את אדמת "טאלחה" (שנקראה אח"כ בשם תל חי) ועבדו בה בשקידה וסבלו תלאות רבות מן הערבים, וביחוד מבני הכפר הסמוך אבילין (אבל בית-המעכה), שהיו גונבים וגוזלים מהם ופגעו גם בנפשות.

הנסיון לא הצליח ובימי מלחמת-העולם הראשונה נמסרה האדמה לקבוצה אחרת שהצליחה בה יותר. אחרי המלחמה הוכרח לעזוב את המושבה בגלל מצבו החמרי הקשה. עבד בפקידות ביפו, בירושלים ואח"כ בתל-אביב.

נפטר בירושלים, כ"ד אלול תש"ה.

צאצאיו: רוחמה אשת משה ארואץ, ידידיה אשת מאיר כהני, אביה אשת אליעזר סגל, זכריה , תחיה אשת ישעיהו כספי, אהבה אשת המהנדס ליב רוטמן.

שמעון לוין

נולד בעיירה צשניק ליד וויטבסק, רוסיה הלבנה, 17.3.1874, לאביו דב בן שניאור זלמן חפץ . למד שם בחדרים ובישיבה. ב-1888 עלה אביו ארצה עם 12 ילדיו, 7 בנים ו-5 בנות (כיום עלה מספר צאצאיו ל-130 נפש בארץ), התישב בפתח-תקוה ואת בנו שמעון הכניס ללמוד חקלאות במקוה ישראל. אחרי שתי שנות לימוד עבר שמעון בארץ לארכה ולרחבה, והוא אז בן 16, וע

בד במושבות בכל עבודה קשה ואף בייבוש בצות. בשנות 1891-94 למד בבית-הספר החקלאי בגריניון שבצרפת וחזר הביתה מוסמך בתואר אגרונום. בשובו מצא כאן את דב בר שליפיאן (דב"ש), שבא מרוסיה בשליחות אגודת ''דורשי ציון" ("אגודת האלף") ליסד נקודת-ישוב חדשה. הוא קיבל מפקידות הבארון את אדמת עין-זיתים והזמין את האגרונום הצעיר שמעון לוין לנהל את העבודה, והוא לקח אליו את שני אחיו: אריה וחיים צבי (זה השני כיום אכר בראש-פנה) ועוד צעירים אחדים והחלו לעבד את האדמה. לאחר שנתים ראה דב"ש, שהאדמה ברובה אינה מתאימה למטרות שלמענן רכש אותה, תקף את פקידות הבארון בעתונות בארץ ובחו"ל, והפקידות, ברצותה להצדיק את עצמה, המשיכה להחזיק את הנקודה בחסותה ובניהולו של ש. לוין.

בתקופת שהותו ליד צפת השתתף עם הד"ר יצחק אפשטיין ור' דוד שוב בפעולות לקידום צפת. הם יסדו

את בית-הספר העברי הראשון, ספריה צבורית, אגודת בני ברית ואת גן-הילדים העברי הראשון (בהנהלת אחותו לאה אביזהר ), משך אליו צעירים מצפת להתמחות בעבודת האדמה בעין-זיתים והשתתף בפעולות נגד ציד הנפשות של המיסיון. סייע בתור מדריך למלומד היהודי בורקט , שבא מאירופה למדוד את הירדן וכוחות-המים בארץ. אח"כ יצא בשליחות פקידות הבארון לארצות הבלקן להתמחות בגידול טבק ושושנים. למד את שפת הערבים ומנהגיהם, כבודו עלה בעיניהם ולא פעם נתבקש להיות בורר בסכסוכים שביניהם.

ב-1903 השתתף כציר באספה המכוננת הראשונה של ארגון הישוב בזכרון יעקב, בראשותו של מ. אוסישקין. ב-1906 עבר לחיפה והצטרף למפעל החימי "עתיד", שממנו נתהוה אח"כ בית-החרושת "שמן", ואח"כ פנה לעסוק במסחר. היה מראשוני הישוב החדש בחיפה, ממיסדי שכונת הדר הכרמל ובנה בה את ביתו בין הראשונים, השתתף ביסודה ובניהולה של אספקת המים בשכונה, סייע ברכישת הקרקע להקמת התכניון העברי ועזר בעצה ובהדרכה לאנשים ולמוסדות שיזמו ליצור עסקים ומפעלים בחיפה.

במלחמת-העולם הראשונה עבר לדמשק, שם היה קבלן לאספקת חמרי דלק (עצים ותחליפים אחרים) ושמני סיבה לרכבות סוריה וארץ-ישראל בשרות הצבא הטורקי. בהיותו "מקורב למלכות" ו"שר" בעיני השלטונות קיבל עליו את תפקיד הגזבר של "ועד ההגירה" ובידו עברו הכספים שנתקבלו מארצות שונות לעזרת הישוב והגולים ונמסרו לתעודתם, וכן השתתף בפעולות לעזרת האסירים המדיניים שנלקחו מהישוב, להקלת מצבם ולהשתדל בעד שחרורם.

אחרי המלחמה חזר לחיפה, יסד יחד עם פבזנר וכהן את הפירמה הראשונה למסחר בחמרי בנין, שעברה אח"כ לידי חברת "חירם" והוא היה סגן-מנהל בה. לאחר זמן קיבל את סוכנות "אסיאטיק פטרוליאום קומפני" (כיום חברת "של"). השתתף ביסוד שכונת בת-גלים, במשפט השלום העברי, ב"בני ברית" ובפעולות צבוריות שונות.

בנו הבכור נחמן (חימאי) התנדב לצבא במלחמתהעולם השנית, עלה עד לדרגת מיג'ור ואחרי שחרורו נתמנה למנהל המחלקה של הסוכנות היהודית לסידור החיילים המשוחררים, בנו הצעיר הוא איש-ים ועובד באניות-מסחר.

ישראל אברהם לב

נולד בוולקוביסק, פלך גרודנה, בחודש כסלו תר"ו (דצמבר 1845), לאביו אריה יהודה ליב הלוי , בר-אורין וסוחר עשיר, עסקן צבורי ונדבן.

למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את פייגה רחל בת חיים הכהן קפלן , אחות העסקן הצבורי וחובב-ציון הנלהב אליהו הכהן קפלן מסקאפין. (היתה עסקנית צבורית ברוסיה ובארץ, הראשונה שחתמה על הפטיציה למען שווי-זכויות לנשים בעת הבחירות לאספת-הנבחרים הראשונה ; השאירה בכתב-יד את סיפור מאורעות ימי המצור

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 664). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/664