Volume 2

Page 678

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרע"ב, בהיותו בן 63 וכבר היו לו 21 נכדים, חיסל את עסקיו ועלה ארצה עם משפחתו. השתקע ביפו, קנה לו מגרש מהמורה ברוך הוז בשכונת "אהל משה" (כיום בשטח תל-אביב) ובנה לו בית.

בעת הגירוש הכללי מיפו ותל-אביב במלחמתהעולם הראשונה באביב תרע"ז עבר עם משפחתו לפתח-תקוה והצליחו להשאר שם ולהנצל מהגזירה להמשכת הנדודים לצפון הארץ. שם נפטרה אשתו, כ"ט תשרי תרע"ח.

נפטר בתל-אביב ונקבר בבית-העלמין הישן, ו' תשרי תרפ"ז.

צאצאיו : יצחק, עטיל (אשת נפתלי ברמן), שושנה (אשת דוד פופובסקי , בארצות-הברית).

הרב ברוך יהודה בלויא

נולד בעיירה קטנה ליד פרסבורג, בשנת תרכ"ו (1866) לאביו הרב עמרם , מתלמידיו המובהקים של

ה"כתב סופר" ולאמו עלקא . קיבל את ראשית חינוכו ב"חדר" שבעיירה, ובעודו ילוד עלה ארצה עם הוריו (אביו עזב את רבנותו בגיל 40 שנה מתוך משיכה עזה לארץ-הקודש) ואחיו יצחק שלמה ואם-אביו, שהיתה אז בת 89, ובסוף אלול תרכ"ט הגיעו ארצה והתיישבו בירושלים.

כאן למד אצל טובי המלמדים הפרטיים ובישיבה. אחרי נשואיו גר תקופה קצרה בחברון וחזר לירושלים. יסד חברת גומלי חסד בשכונת מאה שערים יחד עם ר' יצחק זמל ועם ר' בנימין שטאמפר (אביו של ר' יהושע שטאמפר , ממיסדי פתח-תקוה), והיה גבאי בגמילות-חסד הגדול של מאה שערים יחד עם ר' מתתיהו נפתלי עלבא . אח"כ עבר שוב לחברון והיה שם משגיח בת"ת וגבאי בגמילות-חסד יחד עם ר' בנימין ריבלין ועם ר' מנחם מנדל נאה . בתרנ"ח חזר לירושלים, התמסר לשכלול בית הכנסת אורחים במאה שערים, בנה קומות נוספות על הבנין וחצב בור-מים בחצרו וזמן רב ניהל את המוסד יחד עם

ר' נחום כץ ועם ר' אריה ליב וישנצקי . בשנות תרס"ב-ס"ט היה מנהל ומשגיח בת"ת של שכינת מזכרת משה. באותן השנים שימש בכמה תפקידים צבוריים בכולל "שומרי החומות" של עולי הונגריה והיה חבר מועצת ההנהלה של הכולל בתקופות שונות.

במלחמת-העולם הראשונה השתתף עם הרב א. י. בלומנטאל ביסודו (ובמשך כמה שנים אח"כ גם בניהולו) של בית היתומים "ציון", ואספו מאות יתומים עזובים שהתגוללו הפקר בחוצות ירושלים והצילום ממיתה ברעב, מהתנוונות ומנפילה בידי המיסיון.

משנת תרפ"ח ואילך התמסר לטיפול בילדים עזובים וסידורם באופן פרטי, בלי משרדים ומנגנון, רק על-ידי טיפול אישי מסור בכל מקרה ומקרה: מציאת ילד זקוק לסידור, חיפוש אפשרות לסדרו ודפיקה על דלתות אנשים ומוסדות להשגת העזרה הדרושה בשביל הילד. ביחוד התמסר לפעולה בענף זה בין ילדי עדות המזרח. זכה להכרה ולהוקרה מצד המוסדות המטפלים רשמית בענף זה ושאין ביכלתם לסדר את הכל ומוכרחים להשאיר שטח פעולה גם ל"יזמה פרטית" מסוג זו של הרב ברוך יהודה בלויא, ולא פעם שיתפה הגב' סולד פעולה אתו בשטח זה בעת שניהלה את העבודה הסוציאלית של הישוב.

גדליהו שטוצינר

נולד בפלונסק, פולין, בשנת תרמ"ו (15.1.1886), לאביו משה מאיר , סוחר יערות, נכד ר' ליבוש צונץ . בשנות המהפכה 1905/6 היה חבר בארגון פועלים בוארשה. ב-1907 יצא לאמריקה והיה חבר "פועלי ציון" בניו-יורק. בשנות 1913/14 השתתף בעבודת תעמולה וארגון ביסוד "אחוזה א' ניויורק", במטרה להכין לחברים נחלת-מטעים בארץישראל שימצאו בה את פרנסתם לכשיעלו להתישב בארץ, והיה מזכיר החברה וחבר הנהלתה עד שנת

1927. ב-1921 השתתף ברכישת 8000 דונם ליסוד המושבה רעננה ואח"כ גם בנטיעת הפרדסים בשביל החברים.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 678). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/678