Volume 2

Page 687

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי המלחמה חזר לירושלים ונתקבל כמורה בביתהספר לבנות א' (ביה"ס למל), אך בגלל מחלת-גרון שנתגלתה בו הוכרח לעזוב את ההוראה ונתקבל לעבודה כפקיד בהנהלה הציונית. (גם אחיו הצעיר, בנימין, נתקבל לשרות לאומי, כגזבר קרן היסוד בירושלים).

היה פעיל במכבי והקדיש מרץ רב לחינוכו של הדור הצעיר לעמידה איתנה על קיומנו בארץ. עם חידוש פעולת המכבי אחרי מלחמת-העולם הראשונה היה בין ראשוני המעמלים במכבי וממאמני המתנדבים ל"הגנה". כשבאו הידיעות על הסכנות הנשקפות למושבות הצפון בסוף חורף תרע"ט בגלל מהומות מצד הערבים באזור השלטון הצרפתי בגליל העליון ונשמעה הקריאה לשלוח אנשי תגבורת לעבודה ולהגנה, היה הוא בין הראשונים שהציעו את עצמם לשרות זה. בעת פרעות תר"פ בירושלים היה ממפקדי ההגנה, ואף כשהוכרז על החובה הלאומית להתנדב לשרות במשטרה היה בין ראשוני המתנדבים.

נשא לאשה את רחל בת האכר ירחמיאל אלפרין מזכרון יעקב.

התלהבותו לכל מילוי חובה לאומית היתה חזקה מכוחו הגופני. בגיל צעיר תקפה אותו מחלה אנושה והכריעתו והוא נפטר בירושלים, כ' חשון תרפ"ג.

שפרה בעהם

נולדה בסולוקי, פלך קובנה (ליטא), ד' אב תרמ"ד (1884), לאביה ר' מרדכי זלמן , בן-תורה, מגדולי חסידי חב"ד (שנתחנך בבית האדמו"רים בליובאוויטש ובקופוסט והיה מפורסם אח"כ בחוגי החסידים כ"חוזר" מצוין על אמרי התורה של הרבי) ולאמה טובה . בעודה ילדה עברה עם הוריה לחארקוב, שם יסד אביה בית-מסחר גדול לחמרי בנין והיה מעסקני הצבור החסידי והישוב היהודי בכלל שהחל מתרבה בעיר. למדה בבית-הוריה את ידיעות היהדות, עברית, השכלה כללית ורוסית. גמרה בית-ספר

למילדות בסאראטוב והוסמכה בתור מילדת ו"אחות". כשהיה אחיה, הד"ר אריה בעהם , אסיסטנט במכון פאסטר בחארקוב, לימד אותה עבודות-עזר במכון. כן עזרה לאחיה גם בפעולות הציוניות בחארקוב.

ב-1913 עלתה ארצה עם אחיה אריה ושלמה אליהו ועם אמה והתישבו בירושלים. כאן עבדה בתור לאבורנטית במכון פאסטר שאחיה אריה יסד וניהל ועזרה לו בכל ענפי העבודה של המכון. באותו הזמן ניהלה את ארגון האחיות היהודיות בירושלים, שנטל עליו את התפקיד החלוצי להגיש עזרה לחולים בלי הבדל גזע בתשלום פעוט.

במלחמת-העולם הראשונה, כשאחיה הרופא נלקח לשרות רפואי בצבא הטורקי והגרמני, לנצרת ואח"כ לדמשק, נשארה בתור מנהלת מכון פאסטר והמשיכה את עבודותיו בכל המחלקות. כאן הוטל עליה תפקיד קשה ואחראי מאד בעזרה לתושבים היהודים והאחרים שסבלו מכל מיני מגפות ומחלות, שלמלחמה בהן היה צורך בטיפול בקטריולוגי, וגם בעזרה לשלטון הצבאי בשרותים רפואיים בענף זה. היא שמרה על שלמות המכון וכל מכשיריו וחמריו, וכשחזר אחיה מגלותו לירושלים החזירה לידיו את המכון בסדר גמור, מובן להמשכת העבודה בו.

ב-1927 עברה לתל-אביב והמשיכה בעבודתה למען הבריאות; התמסרה לעבודה צבורית ביחוד באגודה לעזרת חולים כרוניים ומבריאים ולבית-ההבראה "החלמה" של אגודה זו, שהיא ממלאה בה תפקיד חברה בהנהלה.

גיטל הנקין ("אם כל חי" בגדרה)

נולדה ביקטרינוסלב, (אוקראינה), בשנת תקע''ז (1817), להוריה אברהם ושרה רוזמן.

נישאה לישעיהו הנקין והתאלמנה. בנה מרדכי עלה לארץ בתרמ"ה והצטרף לביל"ויים מיסדי גדרה. כאשר הגיעו אליה מכתביו הראשונים מגדרה הביל"ויית, עלתה באב תרמ"ו אף היא לארץ ישראל יחד עם בנה יצחק ובתה שרה.

היתה הקשישה שבתושבי גדרה ושימשה להם מופת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 687). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/687